בתשובה ליערה (שם בדוי), 06/11/04 2:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צר לי לנפץ לך את הבועה, אך בסופו של דבר, כל בתי הספר בארץ נתונים לפיקוח משרד החינוך ברמה זו או אחרת. ובנוגע לבריונות ואטימות של מערכות - את עלולה להיווכח שכל מערכת, במידה ואת לא מסכימה איתה ולא מציעה אלטרנטיבה, היא בריונית ואטומה. ההתמודדות וההצלחה הם בעיקר פונקציה של התבגרות. בבתי הספר היסודיים, בעית האלימות אולי לא חמורה מבחינת התוצאות שלה, אך היא בהחלט לא מינורית הואיל וילד אלים בכיתות הנמוכות, סביר להניח שיהיה אלים יותר בכיתות הגבוהות. הואיל וגם סטודנטים לפילוסופיה לא תמיד מבינים סוגיות במוסר יווני, לא כל שכן סטודנטים לחינוך, הרעיון של להכניס לימודי מוסר לבית הספר היסודי הוא מגוחך. מה שכן, אולי כדאי להעביר סדנאות מוסר בשיטת "התפוז המכני" דווקא להורים, שמגבים את הילד *נגד* המורה כבר מגיל 6. אלמנט מרכזי במערכת היחסים מורה-תלמיד בבית הספר היסודיד מוכתב על ידי ההורה שמשדר לילד למי להתייחס בכבוד וזהו שורש הבעיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"לנפץ לך את הבועה"? יש לי הרגשה שאת מעדיפה חופש על שוויון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיטמעות והפשרנות הן בעיקר פונקציות של התבגרות, אבל אני לא רוצה להכנס לזה. ברור לי שילד שמתנהג בצורה אלימה בבית הספר היסודי (כמו גם בגו), סביר שימשיך להתנהג כך גם בכיתות הגבוהות. בבתי הספר היסודיים נוטים לראות בילדים תמימים, בלתי אחראיים למעשיהם,עדיים ''ילדים''. הלגטימציה שניתנת לילדים בגילאים הצעירים רבה. מאוחר יותר, כשהם מתבגרים ונעשים לבריונים, ההורים והמורים חסרי אונים וכלים להתמודד עם התופעה. לכן יש לטפל ברצינות בכל מקרה של אלימות בבתי הספר היסודיים, מינורי ככל שיהיה. איני מאמינה שסדנאות בשיטת התפוז המכני עשויות להפחית רת רמת האלימות בבתי הספר. התופעה של אלימות רחבה הרבה יותר. חלקה נגזר משיטת החינוך המודרנית, ההומניסטית, המאמינה בבגרותם של הילדים, וחלקה מהתרופפות האמונה הדתית והשתתת המוסר על חוקיות אימננטית. הזלזול בסטודנטים לחינוך, המובע אצלך בין השורות, אינו במקומו. זוהי עבודה שוחקת ובלתי מתוגמלת. נכון, מפני שהשכר נמוך כל כך והתנאים אינם אידאליים, מעטים הם האנשים האיכותיים הנמצאים בתחום, אך הם קיימים. כנראה שאת לא הבנת את כוונתי. אני לא מעוניינת להכניס את אריסטו ואפלטון לבתי הספר היסודיים, אלא רק משהו מהרוח של האתיקה שלהם. יחד עם הילדים, בדיון, אני מאמינה שניתן להגיע לסוגיות מורכבות במוסר, באמצעות הנחיה זהירה ומתן מקרים מחיייהם האישיים. אין לי עדיין תוכנית או רעיון איך זה יראה אבל אני סבורה שלימודים מסוג זה לא יזיקו. שעות המחנך, כפי שאני זוכרת אותן, מנוצלות בעיקר למשחקים, משמעת, איומים, החלפת מקומות ישיבה וכיו''ב, ולכן ניתן וכדאי להמיר אותן בשעות תוכן חוויתיות הנוגעות בתחום ש''בין האדם לחברו''. טועה מי שחושב שנכון להתייחס לילד כמו אל מבוגר. ילד, להבדיל ממבוגר, נמצא עדיין בשלבים הראשונים של הסוציאליזציה. הנורמות התחוקתיות והתרבותיות עודן מעורפלות אצלו ולכן שומה עלינו, כמחנכים, לעזור לו לסגלן ברמה שהוא יוכל לתפקד מאוחר יותר, כאדם בוגר, אך, וזה לא פחות חשוב, לאפשר לו את חופש המחשבה ולתת לו את הרשות לערער על המאובנים התרבותיים שסביבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הואיל ואני סטודנטית לחינוך בדימוס לא זלזלתי בהם. שימי לב שמדובר בסטודנטים לחינוך ולא במורים, ולכן העבודה אינה שוחקת אותם. מה גם שסטודנט לחינוך בישראל לא זכאי לתעודת הוראה. סטודנט להוראה כן. אני כן רואה סתירה בין הרצון שלך להתרחק מהבריונות והמבניות כביכול של משרד החינוך מצד אחד אך לחנך ילדים לפי השקפת העולם שאת מנמקת בפסקה האחרונה של דבריך מצד שני. זוהי ודאי לא התפיסה המקובלת בבתי ספר דמוקרטיים וכדאי שתלמדי את השיטה אם באמת תרצי להיות חלק ממנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |