|
אני לא אידאולוג קפיטליסטי, אבל דומני שהדוברים הקפיטליסטים טוענים שהיד הנעלמה תיטיב עם הכלל. דהיינו - דווקא עזרה לעצמך היא שתוביל לשיפור המצב הכללי. מצד אחד זה יכול להישמע מופרך, ומצד שני, יש בזה היגיון - ובעיקר כשלא מסתכלים על זה בצורה פשטנית יתר על המידה. דובי אוהב להביא את הבעיה של המרעה המשותף. לדעתי, חשיבה "אנוכית" נבונה דווקא תוביל לכך שאף אחד לא יהרוס את המרעה. דאגה לעצמך לפני דאגה לאחר לא אומרת שאינך יכול לשתף פעולה או לדאוג לאחרים אם זה יעזור גם לך.
בכל מקרה, כמו שכתבתי, אנחנו מדברים פה על מניעים. בהרצאות הראשונות שלו (נרשמתי הסמסטר לקורס) עודד בלבן מדבר על ההבדל בין משאלת לב ו"מטרה", כשהמטרה היא מה שאתה חותר עליו ויש לך דרכים אופרטיביות להשיג. כשכתבתי "מטרה" בהודעה הקודמת שלי, יותר התכוונתי ל"משאלת לב". לכן, אתה יכול לראות את הדאגה לעצמך בתור "מטרה" במובן הצר של מה שאתה חותר להשיג, מתוך משאלת לב שכך יוטב מצבם של הכלל.
לכן, כשקפיטליסט מדבר על יד נעלמה או על "לעזור למי שעוזרים לעצמם/לבטל את המיסים/להביא לגיליוטינה את העניים" או כל דבר בסגנון, הוא מדבר על מטרות, ולכן לתקוף את המניעים שלו ("אתה בן זונה קר לב ומרושע שנהנה לראות אנשים סובלים/אתה סובל ממחסור באמפתיה וחמלה") זה לחלוטין לא לעניין ולא תורם לשום דיון.
|
|