|
||||
|
||||
אני חולק לחלוטין על כל הויכוח. מבחינתי אם נמצא צפרדע דו ראשית שמסוגלת לשיר דואט של לואי ארמסטרונג ופאבארוטי וגם אם לא נמצא על מאדים ולו מיקרוב אחד לרפואה, עדיין אין לנו זכות להשפיע על עיצוב הכוכב. כשם שאנו מעריצים את היופי של מדבר גובי ולא היינו רוצים לראותו מכוסה דשא וקוטג'ים עם חנייה כפולה, עלינו לשמור על מראהו הטבעי של המאדים ככל האפשר. להגיד שאני רוצה לשמור על מראהו הטבעי של הכוכב - די חרטוט, כי כל מעשה שאנו עושים הינו טבעי, בעצם היותנו חלק מהטבע. אבל כפי שכבר ציינתי - מי רוצה לחיות בטבע האנושי? כולנו מעדיפים שיהיה מסביבנו קצת טבע "אותנטי". אני לפחות מעדיף זאת. ואם כבר משנים את מראה הכוכב - מי רוצה כוכב מלא בבקטריות מגעילות ומכוערות? |
|
||||
|
||||
אם נמשיך את קו המחשבה שלך, אין לך זכות להתגורר בבית בנוי. מותר לך לגור באחד מהביוטופים הקיימים, בתנאי שתאכל רק בעלי חיים וצמחים שקצב הריבוי שלהם לא מושפע מכך שאתה אוכל אותם. ככל שתזדרז להפוך לחומר אורגאני דומם, כן ייטב לסביבה. ה"זכות" שלנו להשפיע על כוכב לכת שומם היא גדולה מ"הזכות" שיש לנו להשפיע על כוכב הלכת שלנו, המלא צורות חיים מרובות. אם בכך שנשפיע על כוכב לכת שומם תקטן השפעתנו המזיקה על כוכב לכת שאינו שומם, הרי שזה אפילו עדיף. לחומר דומם אין זכויות. "עיצוב הכוכב" נקבע באופן אקראי. אם כוכב שביט יתקרב לכדור הארץ במידה מסוכנת, האם יש לנו "זכות" להסיטו ממסלול, ובכך להשפיע על ה"עיצוב" של מערכת השמש? ה"זכות" נקבעת על פי אינטרסים. אין לנו זכות אוטומטית לעשות משהו רק במידה ונפגע באינטרסים של מישהו אחר. כאשר יש ניגודי אינטרסים יש לשקול איזה אינטרס נעדיף. |
|
||||
|
||||
ראשית כל - איני רואה אסון גדול במיוחד בכך שבני אדם יהפכו לחומר אורגני דומם. מבחינה אישית לגמרי הייתי מעדיף שזה לא יקרה בתקופתי - שילוב של חינוך ופחד בסיסי ממוות. אבל ברמה העקרונית לא ממש משנה לי. הסטת כוכב שביט המתקרב לכדור הארץ היא אמנם התערבות במהלכו הטבעי אך היא מוצדקת - יש כאן מקרה ברור של הגנה עצמית. אני איני מדבר כלל על מקרים כאלו. אני מדבר על כל אותם מקרים אינספור בהן למרות שאין בכך כל צורך ממשי אנו משנים את מהלכו הטבעי של הסובב אותנו. וכדוגמה טובה לכך ניתן כאמור לתת את זיהום המאדים בבקטריות ארציות. בהקשר זה ניתן להביא על דוגמה יותר טובה אפילו - לא מזמן הופיעו מספר מאמרים בעמודים האחוריים של מרבית העיתונים על כמות הזבל שמקיפה כרגע את כדה"א שלנו. לא מאדים, הכוכב שלנו. לא מתוך רשעות, סתם מתוך חוסר מחשבה ואכפתיות, זיהמנו את שמי כדה"א בגרוטאות וזבל עד כדי כך שזה מפריע לשיגורים עתידיים. לטעמי אני אוהב את העולם כמו שהוא, ואיני רוצה לחיות בעולם שהינו באופן גלוי ובוטה מתוכנן ע"י בני אדם. אבל כיום איננו מגיעים למצב של עולם המתוכנן ע"י בני אדם למען טובתם שלהם אלא לעולם הנהרס ע"י בני אדם לא למען טובתם שלהם, אלא סתם מתוך טפשות, חוסר מחשבה ורשעות אנוכית. אולי כדאי שנעצור קצת לחשוב על זה לפני שנתקדם לשאר היקום. אולי כדאי גם שנתחיל להשקיע קצת כסף ב"עניי עירנו" לפני שנזרוק אותו על הבאת 4 אנשים למאדים בעלות אסטרונומית בטענה מעורפלת שבעתיד אולי נצטרך לברוח מכדה"א. עדיף להשקיע בניסיון להישאר פה עוד קצת, הלא כן? |
|
||||
|
||||
מה, לעזאזל, המשמעות של הינדוסו של המאדים? מי נהנה כרגע ממראה הבתולי של הפלנטה הזו? ואם אף אחד לא נהנה ממנה - מה זה משנה אם נשנה אותה, נהרוס אותה או נקרע לה את הצורה? בפראפרזה על אותו משפט זן מפורסם: אם פלנטה מזוהמת ואין אף אחד שירגיש בך - האם היא אכן הזדהמה? |
|
||||
|
||||
אני אישית מאוד נהנה ממראה הבתולי של הפלנטה. ואני רוצה שגם ילדיי וילדיך יזכו לזה. ולא הייתי רוצה לראות את המאדים אחרת. ובוודאי כל עוד לא מיצינו את מחקר אפשרות החיים שם. |
|
||||
|
||||
מתי, לאחרונה, אם יותר לי לשאול, ראיתי את פניו של המאדים? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |