|
איריס מזכירה, ובצדק, שהמדע זה לא רק אדם או קבוצה של אנשים, שיושבים להם בצוותא, על חשבונם ובזמנם שלהם, וחוקרים את הטבע ע"י השיטה המדעית.
מדענים עובדים במכוני מחקר, והם עובדים עם תקציב, והתקציב הזה, בצורה זו או אחרת, מגיע מן הכיס של משלמי המיסים, והסביבה בה הם פועלים מגיעה גם מאלה שאינם משלמי מיסים, אלא, למשל, סתם עובדי קבלן בשכר מינימום.
איריס טוענת שלמשלמי המיסים ולמעצבי המציאות הנוחה והיצירתית של המדענים צריכה להיות זכות לבקר את פעולותיהם. אני חושב שמדובר בדעה לגיטימית. אגב, זו זו דעה שמקובלת על מכוני המחקר עצמם, כל עוד מדובר במממן יחיד חזק מספיק: למשל, ריבוי קורסי האתיקה המדעית והבטיחות במכון וייצמן נובע במידה לא מבוטלת מהענות לדרישות של כמה מקרנות המחקר הגדולות שמשקיעות ומספקות מימון מחקר למכון.
מדוע לא נכון שאדם יוכל לבקר ואף להשפיע על גוף שאותו הוא מממן?
|
|