בתשובה לIris Edelbaum, 02/11/04 21:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגידי, מה קרה לך, מה? זה לא יכול להיות רק מהאנגינה. עברתי... אוקיי, בואי נגיד שלא אני, נגיד ש*חברה* שלי עברה אונס, בסדר? היא היתה יהודיה הרבה לפני האונס ואני יכולה להבטיח לך שלהיות יהודיה זה בפירוש לא כמו העניין ההוא שמתחיל באות טי"ת, שקרה לה בהשפעת האונס, ושאני מבינה שאסור לתקתק אותו כי זה מביא לך את הסעיף. תובל לא אמר שהמרפא לדברים האלה טמון, טוטאלית, בתרופות, אלא הביע השערה כי התרופות יכולות לסייע ב*חלק* מן המקרים. הוא גם לא אמר שבמכון ויצמן כבר מתכננים לפתח תרופות כאלה ולא שמישהו כבר חתום על הסכם של מיליונים. בסך הכל חקר מוח נטו, ואין לך מה לקפוץ מעצם איזכורה של המילה ההיא - *יש* דבר כזה, ואפשר לקרוא לזה גולדשטיין, אם טראומה לא מוצאת חן בעינייך. אבל את לא צריכה לקפוץ לגבי עצם הנסיון למצוא היכן ואיך, בתאי המוח, מאוכסנת החוויה הנ"ל. המרפא הוא אולי, אם בכלל, בעזרה הכוללת הקשבה רבה מצד אנשי מקצוע, במתן אהבה, חום ואמפטיה מצד בני משפחה ואולי גם בזמן החולף ומקהה מעט (מעט!) את הכאב, את הפחדים, את אבדן האמון במין האנושי ובכלל, את קשיי התיפקוד. אכן, יש למצות את הדין, ובחומרה, עם הפושע, הן משום שמשפטית, חברתית ומוסרית פשוט יש למצות עימו את הדין והן משום שזה יביא הקלה זעומה ורגעית לנפגעת, אבל שום מיליונים לא יגרמו לה לחייך מכאן ועד סוף הדורות - או לחייך מכאן ועד לשניה הבאה, או לחייך בכלל. התהליך שצריכה נפגעת אונס לעבור *עד* לאותו מיצוי דין - כן, גם כשזה בעזרת העו"ד הטוב ההוא שאת משליכה עליו את כל יהבך - התהליך הזה גורם לה... הממ, סליחה, אזהר מלומר שזה גורם לה ט****ה מחודשת, ואסתפק בכך שזה גורם לה לרצות למות בכל יום מחדש, אוקיי? מרשה לי את ההתבטאות האמיתית והכנה הזאת? - ו*לזה* - למחשבות האובדניות - דווקא קיימת אפשרות של עזרה תרופתית. אין מדובר בנוסחת פלא, אלא בעזרה המתווספת לשאר האמצעים שתיארתי. אה, ולשחד את המשטרה היא לא רוצה, הטמבלית הזאת. היא איבדה הרבה דברים, אבל לא את התכונה הכי מעצבנת שלה - יושר חסר פשרות. תגידי, לו אפשר היה למצוא היכן, במוח, מצוי היושר - לא היית רוצה למצוא אותו במוחה של חברתי ולהכניס לו אגרוף או שניים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, האנגינה ועוד כמה תקלות טכניות בבית, ומשאית שעשתה רעש יום שלם מתחת לחלון מעלים את רמת התסכול. טוב, אני מצמצת את השאלה שלי ופורשת תחת מטח העגבניות.. מה ההבדל בין המושג הפרשני "טראומה" ובין "יהודי" מבחינת הקשר שבין זה לבין מקום במוח שאפשר להשפיע עליו בתרופות או בטכנולוגיה אחרת. שנית, אני בהחלט אמפתית למצוקת הנאנסת או כל עשוק וגזול אחר, ומשום כך דוקא אני סבורה שאין תרופת פלא ש"מוחקת" זכרונות טראומטיים ואני גם לא בטוחה שמישהו היה רוצה שימחקו לו משהו בכלל. עדיף היה אכן שהעולם היה פחות אכזר ואלים, ללא מלחמות למשל, ובטח בלי אונס. בהחלט מנהגים מיותרים של החברה האנושית לעניות דעתי. אני רק שוב שואלת את עצמי אם התסכול שלנו מהמציאות הזו לא מטה אותנו קצת להאמין בתרופות פלא, תרתי משמע, המבוססות על מודלים שלהערכתי הם לא בדוקים (בטח לא בשלב זה) ויש בהם גם פוטנציאל של נזק שאולי רב מתועלתם. ושוב, התנצלות על הפצפוצים...אולי זה מפוסט טראומה... זהו, חזרה לגן היום, והקץ ללהג ולפרובוקציות לכל תענוג יש סוף, תודה לאל...הא ? נא לא להשליך עלי את כל האונסים והמלחמות בעולם, אני רק מזכירה את המציאות לא יוצרת אותה. יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה את כל רגע מאיימת שתיכף תלכי? את יפה כמו איריס המקורית? על שאלת ההבדל בין "טראומה" ו"יהודי", והמיקום במוח וכל השאר אני מבקשת בזאת מתובל שיענה לך. אשר לתרופות ה"מוחקות" - את שוב נותנת להלוסינציות להשתלט עלייך חפשי, בלי סמים ובלי תרופות. חוץ מוויל סמית אף אחד לא הולך "למחוק" פה שום דבר. כרגע, כפי שכבר סיכמנו (או חשבתי שסיכמנו) - מדובר בחקר מוח נטו, במכון וייצמן, ורגעים כאלה טיבם שהם נמשכים שנים. אם וכאשר ידובר על פיתוח תרופה - קרוב לוודאי שזו תהיה נגזרת של תרופות ההרגעה הנמצאות בשימוש כיום. אולי, כתוצאה מהמחקר, היא תהיה ממוקדת יותר ויהיו לה פחות השפעות לואי. אינשאללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תובל כבר ענה על ההבדל בין טראומה ליהודי בסעיף 1 של תגובה 258754 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |