|
||||
|
||||
סעיפים יותר חשובים: 99. סיוע לאויב במלחמה א. מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם. ב. לענין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה. 102. סיוע לשבוי מלחמה א. מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו - מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה. ב. מי שהתרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו - מאסר שלוש שנים 103. תעמולה תבוסנית מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים. 108. פגיעה ברכוש (תיקון: תשנ"ד) א. מי שגרם בזדון נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזויינים, דינו - מאסר שבע שנים. ב. מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזויינים, דינו - מאסר שלש שנים. ג. מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) והיה במעשה העבירה כדי לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים. ד. מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה. 117א. הסתרת מידע בידי עובד ציבור (תיקון: תשס"ב) עובד הציבור שנתן לידיעה שאינה סודית, צורה של ידיעה סודית, במטרה למנוע את פרסומה, דינו - מאסר שנה; לענין זה, "ידיעה סודית" - כהגדרתה בסעיף 113. 145. התאגדות אסורה התאגדות אסורה, לענין סימן זה, היא - 1. חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לאחת מפעולות אסורות אלה: א. למוטט את סדרי השלטון בישראל במהפכה או במעשי חבלה; ב. להפיל בכוח או באלימות את הממשלה החוקית של ישראל או של מדינה אחרת, או כל ממשל מאורגן; ג. להרוס נכס של המדינה או נכס המשמש למסחר בפנים המדינה או עם ארצות אחרות, או לפגוע בנכסים כאמור; 2. חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף או מעודד לעשות מעשה שמטרתו המפורשת או המשתמעת היא המרדה כמשמעותה בסימן א'; 3. חבר בני אדם שלא הודיע את תקנותיו כפי שהוא מחוייב על פי הדין או שהוא מוסיף להתכנס לאחר שפורק לפי הדין; 4. חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, המסונף, או נחזה כמסונף, לארגון המטיף או מעודד לאחת התורות או המעשים האמורים בסעיף זה; 5. סניף, מרכז, ועד, קבוצה או סיעה של התאגדות אסורה וכל מוסד או בית-ספר שבהנהלתה או שבפיקוחה. 146. מטיף להתאגדות אסורה המטיף או מעודד, בדיבור, בכתב או בדרך אחרת, לעשיית אחת הפעולות האסורות לפי סעיף 145, דינו - מאסר שלוש שנים. 148. תרומות להתאגדות אסורה המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם - מאסר ששה חדשים. 259. הברחת אדם (תיקון: תש"ם) המבריח או מנסה להבריח אדם ממשמורת חוקית, דינו - 1. אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שעונשה מוות או מאסר עולם - מאסר עשרים שנים; 2. בכל מקרה אחר - מאסר שבע שנים. 262. אי-מניעת פשע מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים. 280. שימוש לרעה בכוח המשרה (תשכ"ו) עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: 1. תוך שימוש לרעה בסמכותו הוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר; 290. לקיחת שוחד (תשכ"ד, תש"ל) א. עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר שבע שנים או מאסר שבע שנים עם קנס עשרת אלפים לירות. 293. דרכי שוחד (תשכ"ד) אין נפקא מינה בשוחד - 1. אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; 2. אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה; 3. אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל; 4. אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; 5. אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר; 6. אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה; 7. אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו. (תשכ"ד) 300. רצח (תשי"ד) א. העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד: 2. גורם בכוונה תחילה למותו של אדם; 3. גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; 301. כוונה תחילה א. לענין סעיף 300, יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו. ב. לענין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים או בלתי מסויים, מבני משפחתו או מבני גזעו. ג. כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה. 302. שידול או סיוע להתאבדות (תשכ"ו) המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנה. 327. שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה (תיקון: תשכ"ו, תש"ם) השולל מאדם או מנסה לשלול ממנו את כושר התנגדותו, באמצעים שיש בהם סכנה לחיי אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו, בכוונה לבצע פשע או עוון או להקל על ביצועם או להקל על בריחתו של עבריין לאחר ביצועם או לאחר נסיון לבצעם, דינו - מאסר עשרים שנה. 498. מתן אמצעים לביצוע פשע (תשל"ג) א. הנותן לאדם כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו - מאסר שלוש שנים. ב. p;לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו. יש עוד סעיפים, אולם אלו העיקריים. אני מציע שהפרקליטות תגש לעבודה. |
|
||||
|
||||
אתה כאן מערבב מין בשאינו מינו. בין ביילין ושות' לבין "אנרכיסטים למען הגדר". כדאי להתמקד בדברים החשובים והרלבנטיים. מה הקשר לדוגמה בין בסכמי אוסלו לבין שידול להתאבדות (חוץ מההתאבדות המטאפורית של המדינה)? |
|
||||
|
||||
"המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנה." פושעי אוסלו סייעו למתאבדים הפלשתינאים להתאבד. אתה חולק על כך? |
|
||||
|
||||
מי שגרם למחבלים להתאבד זה המתנחלים,בזה מודים המתאבדים. |
|
||||
|
||||
המתנחלים לא שדלו, לא נתנו עצות (תפגעו במתנחלים ולא בקו הירוק) ולא סייעו. פושעי אוסלו בוודאי סייעו וכנראה גם שדלו והשיאו עצות. |
|
||||
|
||||
סוף סוף אמרת כאן את המילה האחת הקטנה שמכוונת את כל אורח המחשבה שלך ואת כל הניחושים שאתה מנחש ביחס לכוונות של חותמי הסכם אוסלו (שכזכור הקצו נשק ל**משטרה** פלסטינית, וכוונתם היתה שהמשטרה הפלסתינית תטפל בארגוני המחבלים ע"מ שאפשר יהיה להגיע להרגעת השטח ולהסכמי פשרה עתידיים, אבל באמת אל תתן לעובדות לבלבל אותך), ולמה שהם "ידעו" או לא "ידעו" - המילה היא "כנראה" - "... וכנראה גם שדלו והשיאו עצות." אז אולי על סמך ה"כנראה" הזה - תוציא אותם להורג וגמרנו? בשביל מה צריך העמדה לדין כשיש עילה משפטית מצויינת לעונש מוות - "כנראה"!! |
|
||||
|
||||
''ולא ימות הרוצח עד עומדו לפני העדה למשפט.'' למזלי אני יהודי שקיבל את התורה המונע ביצוע לינץ באנשים ללא משפט. איני מבין כיצד יהודי כמוך, שרגליו עמדו לרגלי הר סיני ואמר נעשה ונשמע, נפתה ללכת אחרי טפשות הגויים המתירים להרוג אנשים ללא משפט. |
|
||||
|
||||
סליחה, אם לא הבנת את האירוניה שבדבריי - אינני מבין איך יהודי כמוך יכול להיות כל כך טיפש. אם *כן* הבנת, ואתה פשוט מסרב להתייחס אל האמת הגדולה, הנוראה והמפחידה שבמה שאמרתי - כי כל דבריך בעניין חותמי אוסלו מבוססים על "כנראה" אחד גדול, ולא על שום דבר מציאותי - זה כבר עניין אחר, ובעניין זה באמת אין לך תקנה, אינך עושה לעולם את חשבון הנפש שמצווה היהודי לעשות, אינך מסוגל לחזור בתשובה ואתה גרוע מגדולי הפושעים. |
|
||||
|
||||
כל כתב אישום מבוסס על ''כנראה'' (''לכאורה'' בשפת המשפטנים), עד להרשעה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאינך מיתמם ושאתה מבין את ההבדלים בין ניסוח ה''לכאורה'', המקובל בשימוש לצרכים משפטיים - לבין הפרוטוקולים הארסיים של זקני יעקב, הנפרשים כאן זה זמן. |
|
||||
|
||||
המתנחלים זרעו את המוטיבציה , ובדרישתם לפגוע באוכלוסיה אזרחית פלסטינאית נתנו את ההכשר לפגיעה באוכלוסיה אזרחית יהודית.מי שנתן את הרוח הגבית לטרור הם המתנחלים. |
|
||||
|
||||
כן, אני חולק על כך. מחבלים מתאבדים לא היוו חלק מארסנל הטרור האש"פי לפני אוסלו, אי לכך אדריכלי אוסלו לא יכלו לצפות שימוש בנשק זה. הם כן יכלו לצפות שימוש בכלי הנשק שסופקו במסגרת ההסכם, במטעני תופת, טק"ק קצר טווח ומרגמות (כולם היו בשימוש אש"פ לפני אוסלו). בכל מקרה, העיקרון של "תפסת מרובה" עובד גם כאן: כשמאשימים אדם במשהו, משתדלים לעשות כן לגבי האישום העיקרי, כך לדוגמה אם מישהו פרץ לבית כדי לאנוס בחורה, יאשימו אותו באונס ולא בהתפרצות. רק אם מגיעים לעסקת טיעון ניתן (ונהוג) להמיר את העבירה העקרונית בעבירה חמורה פחות. |
|
||||
|
||||
בעת אוסלו ב', התאבדות היתה ידועה והיה ברור שהאזורים המועברים לאויב ישמשו להכנת המתאבדים, כפי שאכן קרה כבר חודשיים לפני הבחירות. |
|
||||
|
||||
בניגוד להסכמי אוסלו א', אשר נעשו במחתרת ובניגוד לדעתו (וממילא גם ללא סמכות לכך) של ראש הממשלה, הרי שלמיטב ידיעתי, אוסלו ב' נעשה בסמכות וברשות (בלא לבטל את האיוולת שבהמשך מדיניות לאחר שהוכחו נזקיה). על בגידה נשפטים במשפט פלילי, על איוולת נשפטים במשפט הציבור (כפי שאכן קרה - ביילין נזרק ע''י מפלגת העבודה, אשר בעצמה נזרקה ע''י הבוחר). |
|
||||
|
||||
עייפתי מעניין זה. אינני חושב שזה לכבודו של גיבור ישראל, מח''ט הראל במלחמת השחרור, הרמטכ''ל בששת הימים ושגריר ישראל בוושינגטון בימים הקריטיים של מלחמת ההתשה שנדון בעניין זה בדף המוקדש להאלהת זכרו. |
|
||||
|
||||
אתה וודאי מתכוון לרמטכ"ל חמשת הימים ;-) |
|
||||
|
||||
ואללה, איזה צחוקים איתכם. גדול. אני מקוה שהרצח הבא יהיה לא פחות עליז. |
|
||||
|
||||
האם סתימת הפיות הגיעה עד כדי צנזורה של אמוטיקונים? |
|
||||
|
||||
איפה נתקלת בצנזורה? אם לך מותרים הויצים שלך, לי מותר להעיר מה אני חושב עליהם. בינתיים. |
|
||||
|
||||
היססתי, אבל עכשיו החלטתי לומר את זה בכל זאת: ההומור של הצמד-חמד הזכיר לי את העיוות-חיוך שהתנוסס באופן קבוע על פניו של הרוצח עמיר בתקופת המשפט. |
|
||||
|
||||
תתקשר לאופיר פינס ותבקש שהוא יעלה הצעת חוק, לפיה אסור לחייך, לצחוק או לגחך בתקופה שבין י"ב חשוון ל 4 בנובמבר בכל שנה, אני בטוח שהוא ישמח לכך. |
|
||||
|
||||
מותר לחייך, לצחוק ולגחך, ולי מותר לספר את מה ואת מי שניכם מזכירים לי. |
|
||||
|
||||
ואתה מזכיר לי את וענונו. למה? מאותה סיבה שאני מזכיר לך את עמיר - ככה. |
|
||||
|
||||
אני לא מומחה גדול בפסיכולוגיה, אבל נדמה לי שאסוציאציות של אדם מעידות עליו, ולא על מושא האסוציאציה. |
|
||||
|
||||
אכן כפי שאמרת, אבל לא תמיד, לא תמיד. לעיתים האסוציאציה מעידה על בעליה ועל מושאה גם יחד. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא אומר, טוען, ו/או רומז שאסור לך לחייך לגחך לצחוק ולדבר שטויות יחד עם הדפקט השני. כמו שאתה והפגום הנוסף מאשימים את ביילין בבגידה אתה מאשים את האנשים שמתמרמרים על הטון ה"הומורסיטי" בדבריך ב"צינזור". כמו שאינכם יודעים מה משמעות המונח 'צינזור' אינכם יודעים מה משמעות המונח 'בגידה'. לעומת זאת את משמעות המונח 'טימטום' אתם יודעים די טוב, או לפחות יודעים להדגים אותו היטב. |
|
||||
|
||||
כל כך מתאים לדוברים מהמחנה השמאלי: כשאין טיעונים אמיתיים, פונים לעלבונות אישיים. שיהיה לך רק טוב. |
|
||||
|
||||
מה יש לדבר, אלה יותר גרועים מהערבים. |
|
||||
|
||||
אולי לפחות בעמוד המדבר על צום לזכרו של גיבור ישראל, הסמל של הצבריות הישראלית, גיבור ה 20 באפריל 1948 ורמטכ"ל ששת הימים, נתאחד כולנו ונמנע מהשמצות הדדיות? |
|
||||
|
||||
חמשת הימים :-). אה, כבר היינו שם. |
|
||||
|
||||
מותר להלחם גם בשבת: כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ. {פ} |
|
||||
|
||||
חוששני ש idan כיוון למשהו אחר, אבל חבל"ז. |
|
||||
|
||||
אני דווקא התכוונתי ליום שני. |
|
||||
|
||||
אם אתה חלילה מתכוון להגיד שגבור ישראל, שר העבודה בממשלת גולדה, שר הבטחון ששבר להם את העצמות באינתיפאדה וממשחררי העולים ממחנה המעצר עתלית תפקד פיקודית אחרת ביום הראשון של המלחמה מאשר בשאר ימי המלחמה אז תתבייש לך. וחוץ מזה אני חושב שאתה טועה, אבל זה לא חשוב. |
|
||||
|
||||
דיסקליימר - האמוטיקון שלעיל הוא יציר דמיון. אין כל קשר בינו לבין דמויות במציאות. כמו כן אין בהמצאותו של האמוטיקון כדי ללמד על תמיכה בדמויות מציאותיות כלשהן. כל הרואה קשר בין האמוטיקון לדמויות מציאותיות עושה זאת על דעת עצמו בלבד. |
|
||||
|
||||
הסירו לי כאן תגובה קצרה וממצה. אני מקוה שהספקת לראות אותה, היה שם מידע בעל ערך רב עבורך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |