בתשובה לניצה, 01/11/04 1:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא "חילונימתון" אלא "חילוני-מתון", כלומר חילוני (להבדיל מדתי, כלומר, לא נסמך על קביעת רבנים לגבי מדיניות) ומתון (כלומר לא ימין או שמאל קיצוני, קרוב למרכז). המתפקדים, מה לעשות, לא מעניינים אותי. הגיוני שהמתפקדים יהיו דווקא הקיצוניים שבמצביעי המפלגה, כי להם יש הכי הרבה מה להפסיד. המתונים יותר, שמהווים את הרוב, לא טורחים להצטרף למפלגות. בגלל זה הם גם ניידים יותר מבחינת ההצבעה שלהם. לי, אגב, נראה מובן מאליו שרוב הציבור תומך ביציאה מעזה. אבל לא נתווכח על זה, כי לאף אחד מאיתנו אין שום הוכחות. אנשי השמאל מרגישים שמה שקורה בכנסת כיום זה מה שקורה במדינה כבר שלושים שנה, בערך - התפכחות איטית ומייסרת של הימין, שתמיד, בסופו של דבר, קיבל את עמדותיו של השמאל. לא יודע איך זה קורה, אבל כל מנהיג ימני שמגיע לכסא ראש הממשלה מבין, בסופו של דבר, שהשמאל צדק, וצריך לעשות את מה שהוא אמר. זה כמעט גורם לי לרצות לתת לפייגלין להיות ראש ממשלה, רק כדי לראות אם מדובר בחוק טבע (שלא לדבר על כמות הירידות שאת תספגי ממני אם זה יקרה), אבל אני לא פסיכי עד כדי כך. השמאל, כאמור, לא הפסיד באופן מובהק. לשינוי+עבודה יש 34 מנדטים, שזה לא בדיוק אפס מאופס. קואליציה של הימין לבדו היא לא הקואליציה האפשרית היחידה, וההתעלמות שלך מזה היא תוצאה של משאלות ליבך בלבד. גם בקואליציה שאני מציע וגם בקואליציה שאת מציעה, הליכוד נמצא בקצה, ולא במרכז. המשמעות היא שלא הקואליציה שלי (ליכוד שינוי עבודה) ולא שלך (ימין דתיים) היא הנכונה מבחינת עיצוב המדיניות. הממשלה הקיימת, כמה משעשע, היא בדיוק הממשלה הנכונה, מבחינת הליכוד: שינוי ליכוד מפדל, הליכוד יושב בדיוק על האמצע, ושלום על ישראל. מה שהקואליציה הזאת מסכימה עליו מהווה את מה שהישראלי החציוני יסכים אליו. המטרה של הפייגלינים היא ללחוץ על כל המדינה כדי שתתנהג לפי רצונם (מדינת הלכה), שזה אמנם סוג של אלטרנטיבה, אבל לא להנהגה, אלא למשטר כולו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |