|
||||
|
||||
השליח רוכב להנאתו על האופנוע, לאחר מכן הוא חוזר לפיצריה, שם מחכים לו חבריו, ומשתעמם עד למשלוח הבא. עבודה במלצרות לעומת זאת זה סיפור אחר לחלוטין. נתחיל עם זה שרוב המלצרים הן מלצריות (בחלק גדול מהמסעדות תראה שמחפשים מלצרים ולא מלצר) ולכן עליהן להיות חביבות, לספוג את הפלרטטנות ונעיצת המבטים, לעמוד בלחץ של ההזמנות, לשאול מדי פעם אם הכל בסדר, להחליף ללקוחות נודניקים (כמוני) את הקפה, שלטענתם לא קר מספיק ועוד ועוד... זו עבודה קשה לאין ערוך, קשה ולא מתגמלת. ישנן מסעדות בהן המלצרים/יות לא מקבלים שכר בסיס ואמורים להתקיים מטיפים. |
|
||||
|
||||
אלו האחרונות פועלות בניגוד לחוק, אגב. פעם קראתי מחקר1 שהראה כי אם המלצרית יוצרת מגע ("מקרי") עם הלקוח, הטיפ שלה עולה פלאים. אאז"נ, הסייג היחיד לכך היה כאשר המלצרית יצרה מגע עם לקוח זכר שישב יחד עם אשה. סורפרייז סורפרייז. 1 במסגרת תרגיל בשיטות מחקר, שבו נדרשנו לשקר למתרגלת ולטעון כאילו בזבזנו שעות רבות מזמננו היקר בביצוע תצפית. אני חייב לציין לזכותי שאני היחיד שחרף העובדה שאף תצפית שלי לא בוצעה במציאות, יצא עם מחקר שלא דחה את השערת האפס. |
|
||||
|
||||
טוב ויפה, אבל לשליח, שצריך להספיק להגיע במהירות על הטוסטוס שלו לכל קצוות העיר, יש פקטור סיכון עצום שלא קיים במלצרות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |