|
"עכשיו אתה אומר משהו הרבה יותר עמום. גם כאן מ"העניין הוא שבחירת המטרה לרצח והלגיטימציה שניתנה לו – עניין הכרחי כיוון שעמיר היה חייב להאמין שהוא לא עושה את זה כי הוא סתם איזה מאונן מתוסכל אלא 'לשם שמיים' כלשהם – היו תוצר של הסביבה בה צמח." לא ממש נובע ש"ש"עמיר נשלח על ידי הימין הקיצוני כדי לרצוח את ראש הממשלה ולעצור את התהליך המדיני." "
בעיני, זו אותה אמירה בדיוק (והרב עמיטל כאן: תגובה 257627 שותף לדעתי) ואתה הוא המבלבל את היוצרות. האחריות השילוחית אינה תוצר של כמה אנשים שסביב עמיר אלא אווירה כללית שנתנה הכשר למעשה כזה והפכה רצח לכלי לגיטימי.
הדוגמה הטובה ביותר, אולי, היא היחס למעשה הטבח של גולדשטיין במערת המכפלה, שהועלה על נס בחוגים מצומצמים, אך זכה להנהוני הסכמה או הזדהות בחוגים רחבים יותר. הרצח היה נסיון לחולל שינוי פוליטי באמצעות מעשה טבח והעובדה שהכלי הזה נחשב לגיטימי בעיני רבים בכת היש"עית, בצירוף הפיכתו של רבין ל"לא יהודי" או "בוגד" הייתה הפן השני של הכשרת הקרקע.
אני חושב שהתחושה שלך שזו התפתלות רעיונית ש"לא מחזיקה מים" נובעת מזה שאתה מבקש, כמו במשפט רצח, לקבל עדויות, הודאות ו"אקדח מעשן" ולא מקבץ עדויות נסיבתיות או דיבורים על "מצב נפשי." אני לא חושב שתיתכן עדות כזו ביחס למעשה רצח ראשון. אם כבר, היא קיימת בתרבות שבה רצח הוא נוהג רווח... הממ, אולי תעיין בכרזות נגד שרון?
|
|