|
||||
|
||||
ואילו היא הייתה קוראת עיתונים (במיוחד את מדורי הפובלציסטיקה) במשך מספר שנים, קיים סיכוי לא רע שהייתה נתקלת בשמו של ישעיהו ליבוביץ' (ואולי גם משהו שהוא בעצמו כתב)- ואז, ייתכן שהיתה מתעוררת בה סקרנות אינטלקטואלית בריאה, והיתה דואגת גם לקרוא מספריו (וייתכן שלא, כמובן). ואילו היא הייתה גולשת בפורומים ישראלים העוסקים באקטואליה במשך מספר שנים, קיים סיכוי לא רע שהייתה נתקלת בשמו של ישעיהו ליבוביץ' (ואולי גם משהו שהוא בעצמו כתב)- ואז, ייתכן שהיתה מתעוררת בה סקרנות אינטלקטואלית בריאה, והיתה דואגת גם לקרוא מספריו (וייתכן שלא, כמובן). מסקנה: מי שמעוניין להתעדכן ולהשכיל, יכול לעשות זאת בכל מדיום. טלויזיה אינה עדיפה יותר או פחות לעניין זה. מי שלא מעוניין, קיומה או אי־קיומה של טלויזיה לא תשנה לעניין. |
|
||||
|
||||
נכון, אני מסכים עם כל דבריך. העניין הוא שנזכרתי באותו רגע בדוגמה ספציפית. אינני מזלזל במורות בתיכון, וכיון שזו היתה מורה שסקרנותה האינטלקטואלית לא הספיקה כדי לדעת כבר באותו שלב בו שוחחנו, מיהו ליבוביץ' - אני משער שבשבילה המדיום הטלויזיוני יכול היה להיות טבעי, נגיש וידידותי יותר מן האמצעים שאתה מונה, ולהשערתי כך הדבר אצל רבים אחרים. אני יוצא מן הגישה האומרת שמוטב מועט מבכלל לא, ומוטב ידע שטחי על פני בורות טוטאלית. |
|
||||
|
||||
המדיום הטלויזיוני אכן יכול היה להיות טבעי, נגיש וידידותי יותר- אבל כמובן בהנחה שהאדם אכן יצפה בתוכניות אקטואליה. כמו ש-Xslf ציינה, אם המורה הייתה צופה בעיקר ביורוספורט או בערוץ ויוה, הפוטנציאל של המדיום הטלויזיוני כטבעי ונגיש לא היה מתממש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |