בתשובה לidan, 28/10/04 9:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טו,ה א"ר ישמעאל מיום שחרב בהמ"ק דין הוא שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין אלא שאין ב"ד גוזרין על הצבור [דברים שאין יכולין לעמוד בהן] הוא היה אומר הואיל ועוקרין את התורה מבינותינו [נגזר על העולם שיהא שמם שלא לישא אשה ושלא להוליד בנים ושלא להקים שבוע הבן עד שיכלה זרעו של אברהם מאליו אמרו לו מוטב להן לצבור] שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידין משחרב בית [האחרון] רבו פרושין בישראל שלא [היו אוכלין בשר ולא שותין] יין נטפל להם ר' יהושע אמר להם מפני מה [אין] אתם אוכלים בשר אמרו לו נאכל בשר שבכל יום היה [תמיד קרב לגבי מזבח ועכשיו בטל אמר להם לא נאכל ומפני מה אין אתם שותים יין אמרו לו יין נשתה שבכל יום היה מתנסך ע"ג המזבח ועכשיו בטל אמר להם לא נשתה אמר להם א"כ לחם לא נאכל שממנו היו מביאין שתי הלחם ולחם הפנים מים לא נשתה שמהן היו מנסכין מים בחג תאנים וענבים לא נאכל שמהן מביאין בכורים] בעצרת שתקו אמר להם בני להתאבל יותר מדאי אי אפשר [ושלא להתאבל כלל אי אפשר] אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט זכר לירושלים עושה אדם [עסקי סעודה] ומשייר דבר מועט [זכר לירושלים] עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירה דבר מועט זכר לירושלים שנאמר (תהילים קלז) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי וכל המתאבלים עליה בעוה"ז שמחים עמה לעוה"ב שנא' (ישעיהו סו) שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה וגו'. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להסביר לי מה הקשר של התגובה שלך ל(א) התגובה שלי, ו(ב) נושא המאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקראתי על מנהל בי"ס שמבחינתו היה עוזב הכל ומתעסק אך ורק בשבר הנורא שפקד אותנו לפני 9 שנים ולא הצלחנו להשתחרר ממנו עד היום, נזכרתי בפרושים אשר היה קשה להם להתמודד עם חורבן ירושלים. ומשנזכרתי בירושלים החלטתי שכדאי להעלות את ירושלים על ראש שמחתינו: י שִׂמְחוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל-אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ. יא לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם, מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ; לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם, מִזִּיז כְּבוֹדָהּ. {ס} והרחמן במידת הרחמים יחפוץ בנו וירצנו ותחזינה עינינו בשובו לציון ברחמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה מתכוון ליום השנה לרבין, כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה זאת של בין המצרים, בה באו בנים עד משבר וכח אין ללידה, יצא אתר האייל הקורא בסקר על סוגי פיצות. אני מקווה שאין בזה הבעת זלזול חלילה בגיבור ישראל וקדושו נביא השלום ושר העבודה בממשלת גולדה אשר נרצח בידי מרצח שפל. אני לעומת זאת עוסק בדברים רציניים כמו בניין ירושלים. נא,נ פְּלֵטִים מֵחֶרֶב, הִלְכוּ אַל-תַּעֲמֹדוּ; זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת-ה', וִירוּשָׁלִַם תַּעֲלֶה עַל-לְבַבְכֶם. נא,נא בֹּשְׁנוּ כִּי-שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה, כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ: כִּי בָּאוּ זָרִים, עַל-מִקְדְּשֵׁי בֵּית ה'. אולי אפשר להציע, מבלי חלילה לפגוע בכבודו של גיבור ישראל וקדושו שנפל מכדורי מרצח שפל, חתן פרס נובל לשלום, שותפו לדרך של ה"ה יאסר עראפאת ז"ל בב"א, שבימים אלו יברכו איש את רעהו בברכה "בבוא השלום ננוחם" במקום הברכה הרגילה - "מה העניינים?" או שמא העובדה שיכול בכלל להיות נחמה פוגע בזכרו של גיבור ישראל רא"ל יצחק רבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לשאול באיזו דרך אתה עוסק בבניין ירושלים? באופן מעשי, בבניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם השיר: על כפיו יביא מבצע: רבקה זוהר לחן: יאיר רוזנבלום - מילים : יורם טהר לב ברחובנו הצר גר סנדלר אחד מוזר הוא יושב בצריפו ולא עושה דבר איש אינו בא לקנות ואין איש מבקר ושנתיים שהוא כבר אינו מנגר והוא חלום אחד נושא הוא בלבבו לבנות כסא לאליהו, שיבוא על כפיו אותו יביא לאליהו הנביא והוא יושב ומחכה לו כבר שנים חולם הוא שיזכה לו על סודו שומר ומחכה לו, מתי כבר יגיע היום ברחובנו הצר גר סנדלר אחד מוזר הוא יושב בצריפו ולא עושה דבר מדפיו הריקים מכוסים באבק, כבר שנתיים מונח המרצע בשק והוא חולם כי נעליים הוא תופר בן על הרים ינוו רגלי המבשר על כפיו אותן יביא לאליהו הנביא והוא יושב ומחכה לו...... בירושלים ישנו איש לגמרי לא צעיר שבנה הרבה בתים בכל פינות העיר הוא מכיר כל סמטה כל רחוב ושכונה הוא בונה את העיר כבר שבעים שנה והוא חולם כי כמו שאת העיר בנה יניח למקדש את אבן הפינה על כפיו אותה יביא אליהו הנביא והוא יושב ומחכה לו ..... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר - גם אתה יושב ומחכה לאליהו הנביא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי את מר ספור מרחוב סומסום שעשה מסיבה לחברים שלו וישב וחיכה להם שיגיעו. לאחר שחיכה עד בוש הוא נזכר שלא שלח הזמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בירושלים ישנו איש לגמרי לא צעיר *שבנה הרבה בתים בכל פינות העיר* הוא מכיר כל סמטה כל רחוב ושכונה *הוא בונה את העיר כבר שבעים שנה* והוא חולם כי כמו שאת העיר בנה יניח למקדש את אבן הפינה על כפיו אותה יביא אליהו הנביא (ההדגשות שלי) מדובר על אדם שבנה ובונה. נכון, יש לו גם חלום, אבל החלום הוא *בנוסף* לעשיה, ולא במקומה. אתה מוצא את עצמך בשיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזדהה עם השיר, למרות שאני לא ממש בונה 1 את העיר. אני קצת תורם לעמותות העוסקות בבנין העיר, קצת משתתף בעלייה להר הבית, סיבובי שערים, הפצת ספרים וקלטות המעוררים לבנין ירושלים וכו'. כל אחד לפי מה שהוא יכול. בנוסף, יש מעגל שני. צריך לבנות מדינה יותר טובה וראויה כדי שנצליח בבנין ירושלים. צריך להפריט את מערכות החינוך והבריאות, צריך מנהיג שילחם באויב. כל זה כלול בבנין ירושלים. ויש מעגל שלישי והוא מעגל בניין העם: כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. ירושלים לא נתחלקה לשבטים וכל אחד יכול לקחת חלק בבניין ירושלים. הצטרפו גם אתם למאמץ: ישעיהו פרק סב א לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר. 1 גם הורדוס לא ממש בנה את העיר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |