 |
מקבלת את ההערה של כל קודמיי לגבי גנדי. תודה על התיקון. אבל נראה לי כל שאר מקרי הרצח שהזכרתי נחשבים "פוליטיים" ואני לא מבינה את המשחקים הסמנטיים. גם בין עמיר לרבין היה "ויכוח אידיאולוגי". מאי נפקא מנה?
הסברתי לעיל למה לדעתי אין באבל על רצח רבין משום חרדה לקדושת הדמוקרטיה. מעולם לא האמנתי שהרצח איים על שלומה של הדמוקרטיה הישראלית כמערכת פוליטית. אני חושבת שהדמוקרטיה שלנו, על כל הבעיות הקשות שלה, היתה ועודנה חסונה מספיק כדי לשרוד רצח של אישים בודדים. בשיטה אוטוריטרית ריכוזית מאוד רצח של מנהיג יחיד מספיק כדי לגרום לכאוס. בשיטה עם הרבה מפלגות והרבה נבחרי ציבור מוכשרים יותר ופחות כמו שלנו - השיטה לא מתמוטטת בכזאת קלות. ואכן היא לא התמוטטה.
אני כן חושבת שיש מקום לאבל לאומי הולם. לא בגלל קדושת הדמוקרטיה, אלא בגלל שרצח זה דבר מתועב, ובגלל שמדובר באיש שהקדיש את חייו למען שירות הציבור, ונרצח בעת עבודת הציבור ובגינה. וכיוון שאין אני רואה את הסכנה לדמוקרטיה, אני מרשה לעצמי לומר שכל מוות הוא חשוב. אני חושבת שיש משהו *מאוד לא דמוקרטי* במחשבה שבגלל שמישהו היה ראש ממשלה, או בגלל שמישהו נרצח הוא יותר חשוב מאחרים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש