צום כמחאה 257059
האייל השולי יום ד', 27/10/2004, 16:21
הצום לזכרו של יצחק רבין, בו אצום, הינו צום של מחאה ואינו צום פולחני. באופן אישי אני סולד מפולחני אישיות וביצוע טקסים שבהם איני רואה טעם או רלוונטיות לחיי (צומות דתיים וארוחות חג למשל, תפילות וכיו''ב).

הענייין במקרה זה הוא אחר. רצח רבין הנו רצח שנעשה ממניעים פוליטיים, הוא הונע ע''י סרבני שלום יהודים, תווך באמצעות פוליטיקאים שונים שהיו בני פלוגתא של רבין. הרצח כמעט ונשכח, במקומות מסוימים אפשר לשמוע מישהו אומר שרבין נהרג. הדיוק הסמנטי כאן חשוב ביותר. רבין נרצח משום שרצה לעשות שלום עם הפלשתינאים, הוא נרצח בגלל העמדה הפוליטית שביטא, עמדה לה היו תומכים רבים בחמש השנים הראשונות של שנות התשעים. והנה, היום, שוב הציבור הדתי לאומי מתלהם ומסית נגד ראש ממשלה שרוצה למסור ''חלקי מולדת'' לפלסטינאים ולחתור לתהליך בן קיימה של שלום מול הפלסטינאים.

הצום אינו צום של פולחן או האלהה, אינו נסיון להפוך את רבין לקדוש, אלא צום שבא להצביע על אבדן דרך של מדינת ישראל, להצביע על שידוד מערכתי כולל ואיום, על אבדן הדמוקרטיה הישראלית, על אלימות וטימטום, השתלהבות יצרים הרסנית שנעשתה לחלק מן החוסר נורמליות הישראלית.
צום כמחאה 257078
כרמית • בתשובה להאייל השולי יום ד', 27/10/2004, 16:49
השאלה שמעניינת אותי היא: למה לבחור *דווקא בשיטה של צום* כדי להביע את המחאה ולהצביע על אובדן הדרך וכו'? למה לא דרכים אחרות שאין להן קונוטציה דתית?
צום כמחאה 257129
אייל אלמוני • בתשובה לכרמית יום ד', 27/10/2004, 19:12
את שואלת למה? אז אענה לך בפשטות. האפקטיביות של שימוש בשיטה בעלת קונוטציות דתיות היא גדולה לעין ארוך מאשר מחאה אחרת, אזרחית דמוקרטית, מהסיבות הבאות: 1. צום בחברה היהודית בא לציין אירוע נורא או בעל חשיבות מיוחדת (תשעה באב המציין את חורבן בית ראשון+שני, צום גדליה המציין רצח של אישיות פוליטית, יום כיפור בו בני העם היהודי עושים חשבון נפש). 2. צום הנו סוג של הפגנת סולידריות, "שביתה איטלקית". כמשתמע מסיבות אלו, ובעיקר מהסיבה הראשונה, הצום, דווקא מפני שהוא מעורר קונטציות דתיות, הנו מעורר ומוכר יותר. המוכרות, התחושה שהמטרה שפעולה מסוימת מוכרת וכוונתה ברורה חשובה, פעולה שמטרתה אינה ברורה, למשל טקס אזוטרי בתרבות האפריקאית, ייצור הד חלש. כמובן, וזו סיבה שלישית וחשובה, שעצם ההחלטה לצום ביום הזה הינה פרובוקטיבית וברור שהציבור הדתי יגיב בשאט נפש, וטוב שכך, כך תוכמת החילוניות הישראלית (ולאו דווקא זו המזהה עצמה כיהודית) תרבות שיח משלה.

מקווה שעניתי.
המינוח המדוייק ביותר הוא התנקשות 257107
האייל האלמוני • בתשובה להאייל השולי יום ד', 27/10/2004, 17:29
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות