בתשובה לדובי קננגיסר, 14/06/01 14:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר אמרתי את זה ישירות ובעקיפין כמה וכמה פעמים לאורך הדיון הזה: שכרות אינה פוטרת מאחריות. ניצול היותו של הזולת חסר-ישע הוא פשע. כפי שהמרכאות שבחרת להשתמש בהן מעידות, אין מקום לדבר על אשמתה. יש, אולי, מקום לדבר על אחריותה, אלא שכאמור בדוגמא עם המפתח-שהשארתי-בעציץ, אין לנצל את חוסר-האחריות של הזולת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם שני בני הזוג שיכורים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש הבדל. כניסה לבית פרטי (מה שמכונה "השגת גבול"), שלא לדבר על נטילת רכוש שנמצא בבית - אפילו אם עשית זאת מבלי לפרוץ בכח את הדלת אלא בתחבולה, היא עבירה על החוק. קיום יחסי מין, למיטב ידיעתי, זה עדיין לא עבירה על החוק. על כן, שאלת ניצול האחריות של הזולת היא בעייתית כאן. החוק מגן עלי בכל מקרה מפני חוסר האחריות שלי בנוגע לגניבת רכוש מביתי (ועדיין - אם אני שיכור ובשל כך אני מזמין לבית שלי אדם זר, אני לא יכול לתבוע אותו אחר כך על השגת גבול. ואם כשיכור אני מעניק לו במתנה את הלפטופ שלי, לא נראה לי שאני יכול לתבוע אותו על גניבה). החוק *לא* מגן על איש, וטוב שכך, מפני קיום יחסי מין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |