|
||||
|
||||
פגשתי בחור שלומד במכללת שדה בוקר לתואר שני באקולוגיה. הוא טוען שיש לו תיאוריה כזו: הבעיה של הנגב היא לא היעדר מים. היא היעדר *זרעים*. ברגע שיהיו יותר זרעים, הם יקלטו את מעט המים שיש, יצמחו, יעשו פוטוסינטזה ואת ל מה שצמחים יודעים לעשות, והאקלים יהפוך להיות נוח יותר, מעצמו. אז אמרתי לו "עכשיו אתם מתכוונים להזריע חתיכה מהנגב כדי לראות אם זה נכון?" אז הוא אמר "מה פתאום, זה סמינר תיאורטי". אז מי הולך לנסות לבצע את הניסוי הזה? אולי, בהתחשב בזה שרוב האנשים בכל זאת מעדיפים צמחייה על מדבר, דווקא זהו הפתרון לבעיה? |
|
||||
|
||||
על הבחור הזה כבר נכתב בתורה ''לא תשחת זרעך ארצה''. |
|
||||
|
||||
זה לא כל כך הגיוני שבמשך כל הזמן שבו הנגב קיים לא צמח שם אף צמח שפיזר זרעים בכמות גבוהה. |
|
||||
|
||||
נניח שיצמחו הרבה צמחים, והם יעשו את מה שהם יודעים לעשות (פוטוסינתזה) - איך זה ישנה את האקלים?! (חוץ מקצת צל, שאותו אפשר להשיג גם ע"י שמשיות) |
|
||||
|
||||
כל מיני דרכים. שינוי מקדם ההחזרה (אלבדו), שימור קרקע מסחיפה , תפיסת לחות (ומניעת התאידות). |
|
||||
|
||||
רוב האנשים מעדיפים צמחיה, אבל זאת לא סיבה מספיק טובה להרוס את המערכת האקולוגית שכבר קיימת שם. |
|
||||
|
||||
לזרוע קאנביס!! אלפי דונמים!! עכשיו!! לא... העונה לזרוע היא בפברואר בעצם.... |
|
||||
|
||||
תהליכי מדבור קורים בעולם באופן טבעי כל הזמן. לא יזיק קצת אנטי-מדבור. זה לא כמו יערות הגשם שפוט ייעלמו ולא יישארו. ולא מדובר כאן בתהליך פולשני של שתילת עצים נוסח הקרן הקיימת וטרנספר של אלפי שפני סלע. בסך הכל זרעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |