בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/10/04 22:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי יש לך מושג (ואם לא לך אז למישהו אחר) כמה זמן עבר בין הרצח של גדליהו ובין קביעת יום הצום לזכרו? נדמה לי שמדובר בלא מעט שנים, כך שאולי היוזמה הזאת קצת מוקדמת מדי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) רצח גדליה הביא לירידה מן הארץ של השארית המאורגנת של היהודים. על כן נראה לאמר שצום השביעי = צום גדליה מבטא את הגלות (עזיבת היהודים את הארץ). 2) צום גדליה מופיע בנבואת זכריה פעמיים. בעת העלייה חזרה לארץ לאחר כשבעים שנות גלות עלתה השאלה - הַאֶבְכֶּה, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי--הִנָּזֵר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים. והתשובה היתה: ה אֱמֹר אֶל-כָּל-עַם הָאָרֶץ, וְאֶל-הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: כִּי-צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה--הֲצוֹם צַמְתֻּנִי, אָנִי. כלומר, הצום נקבע ישר אחרי החורבן. נקווה במהרה לראות בקיום הנבואה צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ. * האם יש לאחל שצום רבין יהפוך לששון ולשמחה, או שיש בזה חוסר נימוס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה חוסר נימוס. אפשר גם לגייס את ''בנפול אויבך אל תשמח''. או, מצד שני, את ''שמור אותי מאוהבי, ומשונאי אשמר בעצמי''. כל אחד לפי עמדתו הפוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את תשובתך, אולם ייתכן שלא הובנתי. לא התכוונתי לאמר שיש לשמוח בצום רבין, כמו שלא ניתן לצאת לבלות בליל תשעה באב. התכוונתי לעשות אנלוגיה עם כך שעם בניית בית המקדש במהרה בימינו נחדל לצום בצום גדליה, ולכן אנו מאחלים זה לזה שהצום ייהפך לששון ולשמחה (= איחול שייבנה בית המקדש). לכן אני שואל: האם יש איזשהו תנאי בו צום רבין מתבטל? האם זה ארוע משמח שיש לייחל לו? האם יש לאחל זאת זה לזה? אני מניח שהתשובה היא לא ושני הצומות היחידים שיישארו לנו עם בניית בית המקדש הם יום כיפור וצום רבין (ואולי תענית אסתר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כבר ממהר לחזות שצום רבין יתפוס תאוצה? משום מה, אני הרבה יותר סקפטי ממך כנראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתהיה תחיית המתים, ובמסגרתה יקום רבין ויירק לשרץ עמיר בפנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן איזו אי הבנה בסיסית, הן בקרב חסידי רבין והן בקרב מתנגדיו. רבין האיש (ואפילו רבין הפוליטיקאי) אינם הissue כאן. לו רבין היה מקבל התקף לב ומת בסיומה של אותה עצרת לפני 9 שנים, או לו היתה מכוניתו מעורבת בתאונת דרכים בדרכה מהעצרת לביתו, ורבין היה נהרג בה, איזכור יום השנה למותו היה פרט שולי (אם בכלל) במהדורת החדשות השבוע. מה שמשמעותי הם הרצח, וסיבת הרצח. זהותו של הנרצח היא משנית (אגב, גם זהותו של הרוצח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי גם למעלה (אין לי כוח לחפש קישור) דעתך לא מתיישבת עם המציאות, בה יום הזיכרון נהפך ליום פולחן אישיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 256774 (?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שדעתי לא מתיישבת עם המציאות, דעתי היא מה *ראוי* שיהיה. אם כתבתי ש"יש כאן איזו אי הבנה בסיסית, הן בקרב חסידי רבין והן בקרב מתנגדיו" כנראה שאני מכיר את המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסתי את המשפט הזה. סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתהיה תחיית המתים, ובמסגרתה יקום רבין ויירק לפרץ עמיר בפנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לאחל שצום רבין יהפוך לששון ולשמחה, ולקוות ששלזכר נרצחי אוסלו יעשו משתאות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |