בתשובה לאורי רדלר, 25/10/04 19:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקשר בין העובדה שהמצב במרכז בדומה למצב בנגב אינו משביע רצון, הוא שהצרכים האזרחיים של האוכלוסיה מופקרים. הנגב והמרכז הם סימפטומים שונים של אותה הבעיה. לא מדובר בהקצאת משאבים לבעיה אחת על חשבון בעיה אחרת. אפשר למשל לעודד אכלוס אזורים דלילים על ידי הגדרתם כאזורים מועדפים. אין ספק שבתור התחלה הם יצטרכו להיזון מהמרכז החזק כלכלית - להלן כבישי הפריפריה למרכז... למרות שאני בהחלט מעדיף רכבת כפתרון(משמח לשמוע שזה עוזר). יש כמובן גם אינטרס לאומי ליישוב קרקעות אלה כדי שלא נאבד אותן דה-פקטו לבדואים (ויכוח פוליטי שאין לי חשק וזה גם לא המקום להיכנס אליו). לאחר שתושבי הנגב יצברו כח כלכלי בזכות עבודתם במרכז, הם יוכלו לדרוש וליצור תשתיות טובות יותר (למעשה אפשר לראות הישענות על המרכז כייצוא תשתית - הצע וביקוש) קרוב לבית. המרכז הוא בעל כוח להתמודד כנגד בעיותיו (שגם הן סימפטום לאי-מדיניות) יותר בקלות שכן הוא בעל משקל אוכלוסין רב. הבעיה של המרכז אינה חוסר במשאבים למאבק (ואז מצטייר קרב סכום אפס עם אזורים טעוני טיפוח כמו הנגב) אלא קבלה של תפיסה כללית המיוצגת באמירה של גולדה ''שקט, הבנים בת'לה''. קרי, המצב הבטחוני קשה ואין מה לעשות. על פניו אמירה נכונה, למעשה, אמירה שגויה למדי. כאשר אין עשיה אזרחית וטיפול בעניינים שלשמם מקיימים מדינה, נוצרת חברה חלשה שמתקשה להתמודד גם עם האיום הבטחוני. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה הטיעון שלך. התוכל להבהיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שמשתמע מדבריך כאילו מאבק עם בעיה א היא על חשבון בעיה ב. הבעיות הן אומנם סימפטומים לאותה מחלה אבל אין זה אומר שאין לטפל בכולם. גישה מערכתית לקידום כלל הנושאים תהיה דבר ראוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעורפל מדי. מה אתה מציע לחתוך כדי לאפשר את זה? אי אפשר לקדם את כל הפרויקטים גם יחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל מאוד... מתחיל ב-ש נגמר ב-ם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לחתוך, וכי לא שמעת שכלכלה אינה משחק סכום אפס? השקעות בנגב רק יעודדו את הכלכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלכלה היא לא משחק סכום אפס. תקציב המדינה כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסות ממיסים לא משפיעות על תקציב המדינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת המיסוי הנוכחית כל העלאה תוביל לירידה בהכנסות ממסים, כך שזה אינו כלי שמיש לענייננו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים גם איכלוס וגם תחבורה לא עוזרים, אם אין מוקדי תעסוקה ראיים לשמם. איך קוראים לאזור המזרחי ההוא שהממשלה לקחה תחת כנפיה בשנות התשעים? "יישובי החגורה", נדמה לי. בכתבה של רינו צרור הראו לא מזמן את העזובה, הבטלה והייאוש ביישובים האלה. אנשים הגיעו לשם בעידוד הממשלה ונתקעו. לעבור משם אי אפשר, כי מחיר הדירות אפסי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |