בתשובה לצחי ברזיק, 16/02/00 20:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפאשיזם שנרמז (בגלוי, יש לציין) בספרו של היינלין, ''לוחמי החלל'', מוחצן ומוקצן בסרט הקולנוע. בעשותו כך, הסרט הצליח לתפוס את רוח הספר - אידיאליזציה של הצבא והמלחמה - ולהשתמש בה כנגדה, ע''י עיצובו כסרט תעמולה נאצי. אני חושב שהצורה המוקצנת שבה בחר הבמאי להציג את הסיפור (עם כל הרדידות, השטחיות, ומשולש האהבה המטופש) מעמידה את הפאשיזם של היינלין באור מגוחך. בכך מעביר הסרט מסר אנטי-פשיסטי מובהק. מעבר לכך, זהו סרט קולנוע עם אקשן סוחף, אפקטים מדהימים שלשם שינוי באמת ''מתאימים'' לעלילה, ושעתיים של כיף לא-נורמלי. מומלץ בחום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין, הסרט ניתן לפירוש כסאטירה אנטי-פאשיסטית רק אם הצופה מבין את הפרודיה, מבין את הנמשל, ועל כן עמיד בפני שטיפת המוח. הצופה הצעיר והקל להשפעה, הווה אומר, רוב הצופים בסרט, לא בהכרח הבין את הסרט כפי שאני או אתה הבנו אותו, ומכאן הדילמה שלי. במאי הסרט דאג בלי ספק במודע לשמור על הסרט בדיוק על קו הגבול שבין הפארודיה לדבר האמיתי, אולי בתקווה לעורר סערה ציבורית בנושא. אמנם לאחר צאת הסרט רבים מהמבקרים ציינו את העובדה שהוא אכן עלול לטפטף למוחות הצופים בו מסרים פרו-פאשיסטים, אך סערה של ממש לא הייתה. אולי מאחר שהם החשיבו את הסרט כחסר חשיבות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |