|
1. גם וגם. זה מין מחזור שמזין את עצמו. הרי בניסיון לעמוד על טיבה של היצירה, לרוב נתייחס ליוצר, וגם אם לא נדבר על האישיות עצמה, אז לפחות נראה את היצירה בהקשר רחב יותר של שאר יצירותיו. אני מרגיש שאני מסביר כאן את המובן מאליו, אבל בכל זאת ... לדוגמא: קראת בשיר מסויים את השורה "ואני עומד לי בחושך מתמיד", הרי ברור שהתייחסותך לאותו שיר תהיה שונה אם תדע שהמשורר הוא עוור.
2. הפסקה האחרונה הייתה תוספת, אבל אולי היא בלבלה יותר משהבהירה.
ככל שאני מבין הרעיון הוא די פשוט, יש שתי סוגי זכויות; זכות יוצרים וזכות קניין. ניתן גם לקרוא לזה זכות חומרית וזכות רוחנית. הזכות החומרית, מאפשרת לקונה להשתמש במוצר או ביצירה שהוא רכש בהתאם לחוזה הקנייה/שימוש, כלומר בד"כ מדובר על שימוש פרטי שאינו פוגם בשלמות המקור (לצורך העניין, יש להכליל גם שכפול/צילום וכו' בקטגוריה הזאת). זכות היוצרים מצד שני היא זכות מהותית על "צלם היצירה". מתי יש חשיבות לאותה זכות יוצרים היא שאלה מעט מסובכת. די ברור לי שאין שום בעייה אם קנית כסא שיוצר במפעל ליצור המוני והשתמשת בו להסקה. מצד שני, שימוש בפסל עץ מהמאה השש עשרה לאותה מטרה הוא פסול, ואולי אפילו כדאי שיוגדר כלא חוקי. כמובן שהתחום האפור פה רחב ובעייתי.
|
|