|
באתי לראות את הסרט (אגב, בהקרנה חינם לסטודנטים בטכניון, לא שילמתי - פרט לדמי חבר לאגודת הסטודנטים - לא מתלונן) אכן מתוך ציפיה לסרט בידורי סביר, וקיבלתי מוצר דוחה בעיני, אבל זה, כמו שאתה אומר, עניין של טעם, ובכלל לא בזה מדובר. הסרט הוא גרוע בעיני בגלל אי אלו סיבות, אבל תפיסת הטוב והרע שלו אינה אחת מהן. לעומת זאת, היא מספקת בעיני עניין מעניין להתעניין בו.
נשים לב שהדיון כאן החל מאבחנתו של א. מאן על שני סוגי טוב ורע, ושיקופם בתרבות הפופולרית. אינני חושב שלוק בסון, בימאי תור הזהב בהוליווד, ויוצרי ''היום השלישי'', הכירו את ההבחנה בין רע גנוסטי לרע דיכוטומי. אבל הם כנראה כן התכוונו למשהו כזה ''טובים ורעים'', ובוודאי הצופים הרגישו ומרגישים משהו כזה. לכן יש מקום לנתח לעומק למה הם התכוונו ומה עומד בבסיס תפיסתם, גם אם הם לא מודעים לכך.
לכל אדם יש אינטואיציות, שהוא מודע להם עד רמה מסויימת ולא יותר. כך גם התפיסות של חברה כולה, המשתנות בזמן ובמקום. הפסיכולוגיה, הפילוסופיה ודיסציפלינות אחרות רואות להן למטרה להכנס לעובי קורה זו.
סרטים יכולים להעביר גם מסרים שיוצרם לא התכוון אליהם. גם סרטים שיוצרם רצה רק להביא מכה. סרטים יכולים גם להצליח או לא להצליח קופתית, בגלל אותם מסרים והתאמתם או אי התאמתם לתפיסות העומק של החברה באותו זמן. בזה עסקתי.
|
|