בתשובה ליוסי צרי, 23/10/04 15:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתגעגע? מותר לשאול בן כמה אתה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סתם היסטוריה הגיל שלי לא מעלה ולא מוריד, ברומא לא היו בתי סהר בסינגפור העונשים מהירים וכואבים. אין כל הוכחה ששיטת העונשים הקיימת מורידה את הפשיעה, ומפחיתה את מספר הפושעים. במקום להשקיע ברווחתם של רוצחים ולהעסיק את בית המשפט בתנאי מאסרם רוצחים כמו יגאל עמיר או רוצח משפחת הרן, מוטב היה להשקיע בחינוך ובמניעה של פשיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעדיף את השיטה הסינגפורית, שבה אדם שהשליך על המדרכה נייר של ארטיק - מכים אותו במקל (נדמה לי שתוך חשיפת ישבנו, אבל אינני בטוח בכך לגמרי)? אני מעדיף, לאו דווקא בגלל הכאב אלא משום ההשפלה וחוסר האנושיות שבדבר - לשלם קנס כספי ואפילו לשהות בבית סוהר לזמן מסויים. עונשים מן הסוג הסינגפורי מקומם לא יכירם בחברה תרבותית (זאת בלי קשר למידת האפקטיביות. אפקטיביות אינה חזות הכל. גם כריתת היד האיסלמית כעונש על גניבה היא בוודאי אפקטיבית - ולא הייתי רוצה לראות אותה אצלנו). ואין בינינו ויכוח על כך שיש להשקיע, ושאין משקיעים די, בחינוך ובמניעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה אומר על כך שרוצחים מסתובבים חופשי כאשר הוכיחו אי שפיות, האם מי שרוצח יכול להיות שפוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה הזאת היא רעה, נוראה וחמורה. תגובתי התייחסה לדבריך על אי יעילותם של בתי הסוהר ועל הגעגועים שלך לשיטות אחרות. בעניינם של רוצחים המסתובבים חפשי אין בינינו כל ויכוח (ואני מניח שגם בנקודות רבות אחרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אולי תחפש ב- Google משהו על פסיכיאטריה משפטית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אחרי שהוא יחפש ויבין (נניח שיבין, אני למשל אינני מבין למרות שקראתי לא מעט) את האופן בו הדבר מתבצע ואת הרציונל - עדיין תהיה התופעה בלתי בריאה ולא ראויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו תופעה? שפושעים שהיו באמת בלתי שפויים במובן המשפטי בשעת ביצוע הפשע מסתובבים חופשי אחרי שהבריאו? או שמא אתה מתכוון לכאלה שרק מתחזים לבלתי שפויים? או לכאלה שמצליחים להעמיד פנים כאילו הבריאו? מטבע הדברים, מחלת נפש היא לא תופעה בריאה. דה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איך זה אצלך. אני, בכל אופן, היחס שלי אל רוצחים איננו יחס של אמון מלא ובטחון מלא, בלי קשר לטריקים שהעו''ד המוכשר והחלקלק שלהם הצליח לנקוט בזמן המשפט ובלי קשר לסכומים שקיבלו הפסיכיאטרים מוכרי-נשמתם-לשטן שהסכימו לבוא לתת חוות דעת באותו משפט. לא הייתי רוצה שאדם שרצח לפני חצי שנה יסתובב חפשי קרוב לגן שבו הילדה שלי משחקת. זה הכל. קרא לי פרימיטיבי אם אתה רוצה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסי לרוצחים הוא יחס של אמון ובטחון מלא שאם רצחו פעם אחת הרי שירצחו פעם נוספת, מה תאמר המערכת למשפחת הנרצח הבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קורא יותר מדי אגאתה כריסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העו"ד המוכשר הצליח להוציא את /הנאשם/ ברצח זכאי, איך /אתה/ יודע שהוא רוצח? מה שאתה אומר זה לזרוק את כל מערכת המשפט והשב"ס לים ולתת /לך/ את ההחלטה אם הוא רוצח ומה עונשו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש שכאשר המערכת המשפטית והחוקרת הוכיחה למעלה מכל ספק את אשמתו וכוונתו של הרוצח, תעשה גם את הצעד המתבקש, לנתק את פתיל חייו של הרוצח ולא להשקיע בו משאבים ולשחרר אותו לחופשות. ראה יגאל עמיר או שולחי פצצות אנושיות להתאבד באוטובוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכאי *מחמת אי שפיות* זה לא אומר שלא הרגת מישהו, אלא שלא הבנת מה אתה עושה. מכיון שהבנתנו את המחלות הנפשיות לוקה בחסר, עד כדי חוסר יכולת לקבוע האם מישהו חולה במחלה נתונה והאם הוא נרפא ממנה, הרי שבלתי סביר לשחרר מישהו בלתי שפוי שהרג. מאסר עולם בבית חולים פסיכיאטרי הוא עונש ופתרון הולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: "האם מי שרוצח יכול להיות שפוי?" תשובה: כמובן. (רוב הרוצחים שפויים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |