![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רובין וויליאמס אמר שאלוהים נתן לגבר שני אברים חיוניים, המוח והזין, אך כמות דם שמספיקה לתפעל בזמן נתון רק איבר אחד. ומה רע בהשגת הסכמה מפורשת מן האישה לפני שנכנסים למיטה? אולי הדבר הכי גרוע שיקרה שמושגי הרומנטיקה ישתנו. אבל אלו, כמו ששמעון הראה, הם אפריורי תלויי זמן וחברה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יובל רבינוביץ' אמר, ובצדק, שחוקים צריכים לתת מענה על צרכים. כרגע לא נראה לי שיש צורך בהטמעת מתן הסכמה מפורשת, רק בגלל המקרים הגבוליים, השנויים במחלוקת והנדירים יחסית שאנו דנים בהם כאן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האם יש לך איזה ממצאים כמותיים לאשש את טענת הנדירות? הבעית הרבה יותר עמוקה מזיהוי של אונס והיא הבעכה הפמיניסטית הקלאסית של מקום ומעמד הנקבה (כך בפרוש) בחברה שרובה ככולה מתנהגת עדיין בדפוסים זכריים. ולראיה ראה את טרמינולוגית הדיון במילים כמו בעילה, כמו רוצה או לא רוצה על הסקלה שזיהה מיצפטל, והדרישה לאיזון כנגד מקרי אונס של גברים. לפני זמן ירדן היפנה אותי למאמר של פרופסור לאנגלית ומשפטים שבו הוא כתב כיצד הטרמינולוגיה של צד אחד נחטפת על ידי הצד השני, נהפכת על ראשה ומשמשת אמצעי ניגוח כנגד דרישות המקור הצודקות. הוא נתו שם דוגמא (אם אני זוכר נכון) כיצד מושג זכויות הפרט הפך מקריאה לשבירת ההפרדה בין שחורים ללבנים, לקריאה לזכות הלבנים לאמר כל מה שליבם חפץ (ראה מקרה בשארה). אפשר לישם פה את אותו ניתוח לשוני. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם אינני סובל מאמנזיה מתקדמת, לא אני הפניתי אותך למאמר של הפרופ'. אני בעצמי הופניתי לשם על-ידי שמעון גלבץ. מאמר מעניין, אך סובל מחורים ענקיים בטיעונים שלו. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |