בתשובה להאייל האלמוני, 21/10/04 23:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה היא האם בגלל כמה דבילים אתה שולל את החירות מכל בני האדם? כלומר האם אתה מונע מאנשים להחליט לאיזה בי"ס לשלוח את ילדיהם כי יש 1000 דבילים? האם בגלל שיש כמה נרקומנים שלא מסוגלים לשלוט בעצמם אתה נלחם נגד שימוש בסמים על ידי כל האוכלוסיה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר בדבילים אלא בילדים. מאחר ואני אדם משונה כזה שילדים הם בעיני דבר מאוד חשוב - תענה לי בבקשה קודם על השאלה מה אתה עושה עם אותם ילדים (בהחלט יותר מאלף, למרבה הצער), ואז אחשוב ואענה לך אם החירות - שהיא מאוד חשובה לי - יותר חשובה לי מהם. מה תעשה אתם? תתן להם שוברים בשווי כמה גרושים ותגיד להם - "ילדים, לכו תמצאו לכם בית ספר שיסתדר עם הבעיות שאתם מביאים אתכם, שלא באשמתכם"? או שתתן להם שוברים ותגיד - "ילדים אומללים, תגידו לאבא ואמא שכשיהיה להם רגע צלול ובהיר, שימצאו לכם בית ספר שיסתדר עם הבעיות שלכם"? ומאיפה יבואו בתי הספר האלה? בתי ספר בשוק חופשי, בתחרות חופשית, בלי מישהו ש"כופה" עליהם - אתה בטוח שהדבר שהם הכי משתגעים עליו זה דווקא ילדים כאלה? הם "יתחרו" עליהם? אנא, תענה לי אם אתה יכול, ואז אולי נדבר על החירות של האנשים האחרים, המבוגרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי, על פי התורה, הקהילה חייבת לדאוג לכך שילדים ילמדו אם הוריהם אינם דואגים לכך. לצורך כך הקהילה, הרשות המקומית או המדינה אם אתה מתעקש (אני מתנגד בתוקף) יכולים להעסיק קב''ס שידאג לכך שאכן הילדים מקבלים חינוך מינימלי. לצורך כך לא צריך לכפות על כל הילדים במדינה ללכת לבתי ספר ממלכתיים. להיפך, הילדים הבעייתיים ביותר הם אלו שנמצאים במערכת ממלכתית ולכן אי אפשר לדרוש שום דבר מאף אחד. לגבי מימון. לא פסו נדבנים מן הארץ שידאגו לילדי עניים. אבל מכיון שאני מציע את שיטת השוברים אין שום צורך בכך. המדינה נותנת לכל ילד שובר בו הוריו או הוא בוחרים לאיזה בי''ס ילך. בודאי שבתי''ס יתחרו על הילדים האלו כי לילדים האלו יש כסף לשלם. זה כאילו שאתה אומר שכל יצרני המכוניות ייצרו מרצדסים ואיש לא יתחרה על המשבצת של סקודה. השאלה כאן היא אכן שאלה של חירות האדם. אם אתה מאמין בחרות אז אתה תתערב רק כשאתה רואה שיש בעייה ספציפית. אבל אם אתה בז לבני אדם ולחרות שלהם אז אתה תשלול מכל האנשים את החרות כי יש אלף או עשרת אלפים או מאה אלף או מליון דבילים. ולגבי הכרות אישית. איני יודע כמה אתה מכיר אבל אני מכיר ועוד איך - וחבל. ואני יכול להגיד לך שגם רוב ההורים האלו אכפת להם מאוד מהילדים שלהם והם עומדים אומללים מול מערכת אטומה ומרושעת שאינה רואה שום צורך לקלוט או לטפל בילדים שלהם כי אין תחרות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |