|
||||
|
||||
יש כאן שני דברים שונים: א. עקרון. ב. יכולת אכיפה בפועל. כמובן שבאופן עקרוני הליברליזם מתנגד לפגיעה בזכות הקניין באמצעות "צריבה פירטית," שכן זו בפועל גניבה, אך הוא מבחין בין רמה נסבלת לרמה בלתי נסבלת של פגיעה כזו. כל אחד יכול להתוות את הקו בין שתי רמות הפגיעה במקום אחר, אך נדמה לי שהמקום המקובל הוא בנקודה שבין צריבה פרטית לבין צריבה בכמות ולמטרות מסחריות. אפל, בחנות iTunes שלה, קובעת מגבלה שלפיה ניתן לצרוב כל שיר לעשר "רשימות נגינה" (היינו, תקליטורים) נפרדים, ומאפשרת העברה בלתי מוגבלת לנגן מוסיקה. נדמה לי שכאן הקו נמתח במקום סביר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |