 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתמול ב-Financial Times התפרסם מאמר על חברה מסחרית שממפה את הגנום, וטוענת כי גם סלרה וגם פרוייקט הגנום האנושי פעלו שאופן שגוי, וגילו רק גנים שהם קרובי משפחה של הגנים שכבר היו מוכרים לנו. Human Genome Sciences טוענת כי היא מחפשת גנים על ידי תפיסת RNA שליח - שמכיל העתקים של גנים - וניתוח המידע שבו. לטענתם, הם מצאו כבר לפחות עוד 60,000 גנים מעבר ל-30,000 שמצאו סלרה ופרוייקט הגן האנושי. הבעיה היא שבגלל שמדובר בחברה מסחרית, הם לא מפרסמים מאמרים במגזינים מדעיים. המאמר: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדוייק, חוקרים בחברות מסחריות מסויימות מפרסמים מאמרים במגזינים מדעיים. ודי לחכימא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כאן תוצאות המחקרים קריטיות לרווח של החברה. הם מדברים בכתבה על להוציא מחקרים חלקיים, קטנים, עם גנים שלא זוהו ע"י הפרוייקט וסלרה. יש גם להניח שברגע שיהיה להם פטנט על גנים רלוונטיים (אפשר להוציא פטנט על גנים?) - הם יפרסמו את תוצאות המחקרים שלהם. בכל מקרה, אם המחקר שלהם שגוי, הם נמצאים בצרות לא קטנות, כי הם השקיעו המון כסף בעסק, והמודל הרווחי שלהם בנוי על התאוריה שהוצגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להוציא פטנטים על גנים , חלבונים, חלקי חלבונים, על זן מסויים של חיידק או עכבר שיצרת במעבדה ואני משער שגם על עוד דברים רבים נוספים. אבל הוצאת פטנטים זה לא רק לחוקרים בתעשיה כמעט כל מדען שמוצא משהו חדש, בין אם הוא בתעשיה או באקדמיה, יוציא על זה פטנט. אני שמעתי שיש כמה מיליונרים במכון בזכות פטנטים שהוציאו. אני יודע שהבוס שלי מקבל תמלוגים צנועים על גן שהוא השתתף במחקר עליו לפני מספר שנים וכמו שטענתי למעלה המחקר שלהם לא שגוי אלא הדיווח שלהם מטעה סביר להניח שהם ירוויחו הרבה כסף מזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף מדען לא מוציא פטנט במכון וייצמן. כל הנושאים המסחריים הללו מטופלים על ידי חברת ''ידע'' שליד המכון, שהיא אחראית לפיתוח מסחרי של גילויים במכון. אם המדענים מקבלים כסף בעקבות כך - אני לא יודע, אבל נראה לי שלא, שכן המכון מעודד מחקר לשם מחקר, ולא מחקר לשם יישום מסחרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת שלא מודע לפרטים הטכניים של איך מוציאים פטנט . אני יודע שזה נעשה דרך "ידע" אבל לפי מה שהבנתי המדענים מקבלים תמלוגים על הפטנטים ועל יישומם. האנשים שעוסקים במחקר במכון, ככל הידוע לי, עושים זאת מאהבת המחקר וצמאון לידע ולא מתאוות כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם לא סותר את התוצאות של סלרה ופרויקט הגנום המספר 30000 מתייחס לגנים אבל הפרדיגמה של גן אחדחלבון אחד כבר מזמן לא נכונה וזאת בגלל מנגנון שנקרא שחבור חלופי כלומר הגן משועתק לRNA (הנקראת hnRNA) ואז הRNA הזה משוחבר ליצירת רצף קצר יותר שהוא זה שיוצא מהגרעין (RNAשליח) ומתורגם לחלבון מנגנון השחבור מאפשר בעצם ליצור מספר שליחים שונים מאותו hnRNA אני לא אכנס אפילו למנגנון אחר שנקרא עריכה (RNA editing) לכן אין זה פלא שהם מוצאים מספר גדול יותר של "גנים" מאשר מה שדווחאני בטוח שהם יודעים את זה ופשוט ניסו ליצור קצת הד תקשורתי נקודה נוספת אם הם מרצפים רק רנא שליח אז הם כמובן מתעלמים מגנים המקודדים למולקולות RNA אחרות שלא מתורגמות לחלבונים וכאלו יש הרבה רנא ריבוזומלי, טרנספר רנא ועוד מספר רב של מולקולות רנא קטנות שמשתתפות בתהליך כמו שחבור, עריכה, ואולי גם תהליכים אחרים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתבה מצויין כי מבקריהם טוענים כי מדובר בחלקי גנים, ולא גנים מלאים - ולכן הריבוי. החוקרים פוסלים את הטענה הזו. כמו כן, הם טוענים כי התיאוריה שאומרת שנוצרים חלבונים רבים מגן אחד היא שגויה, וחוזרים לגישה של גן אחד-חלבון אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ההגדרה של גנים. לא מספיק לזהות את הרנא שליח. צריך אחר כך לחזור לדנא ולראות בדיוק איזה רצף מקודד לרנא שמצאת ההרגשה שלי היא שאם הם יעשו זאת הם יגלו שרבים מהם זה כתוצאה של שחבור חלופי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יודעים איזה חלק של הגן לקחת? אם יש "סימני סיום" באמצע - האם אין מדובר במספר גנים? האם יתכנו שני גנים עם חפיפה חלקית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב,הגנים אליהם מתייחסים כיום מורכבים למעשה ממספר אלמנטים. יש את איזור הפרומוטר שאינו נחשב חלק מהגן. איזור זה משמש לקישור של החלבונים שמשעתקים את הגן לרנא. תחילת הרנא (hnRNA)מגדירה בדרך כלל את תחילת הגן. הגן עצמו מכיל למעשה שני אלמנטים- אינטרונים ואקסונים. מערכת השחבור מוציאה החוצה את האינטרונים. אנסה להסביר זאת בצורה גרפית: הנה הגן: ppp111iiiii2222ii3iiii444ttt המספר מציין מספר אקסוןp=promoter i=intron t=terminator ה-hnRNA הוא זה: 111iiiii2222ii3iiii444ttt עכשיו- מערכת השחבור יכולה להוציא את כל האינטרונים כך שנקבל:11122223444ttt וזהו הרנא שליח שלנואבל בשחבור חלופי ניתן לקבל גם תוצרים אחרים: 1112222444ttt -רנא שליח ללא אקסון 3 או1112222ii3444ttt-רנא שליח עם האינטרון בין אקסון 2-3 או קומבינציות אחרות השליחים האלו הם מה שמתורגם לחלבון תרגום הרנא שליח לחלבון מתחיל בדרך כלל עם הקודון ATG. אבל לעיתים יש מספר קודונים כאלו בתחילת הרנא ואז יכולים להיווצר מספר חלבונים מאותו שליח. אותו דבר לגבי סיום החלבון. יש מנגנונים שמאפשרים "דילוג" על קודון סיום תרגום עד לקודון הסיום הבא. אני מקווה שזה עונה על השאלה השניה שלך. לגבי השאלה הראשונה-בעקרון, אם אתה לא יודע מהם האקסונים ומהם האינטרונים, אתה יכול לקחת קטע קצר, נאמר מאה בסיסים שרוב הסיכוי שיהיו כולם באקסון או אינטרון מסויים, ולהשתמש בקטע הזה כ"גשוש" לגילוי של הגן.כמובן שאפשר גם להשתמש בקטע כולו. טכניקה זונקראת Southern blot אבל אני לא אכנס לפרטים. טכניקה אחרת שנוהגים להשתמש בה המון כי היא קלה ומהירה נקראת PCR.לשיטה זוכל מה שצריך זה רצפים קצרים של כ-20 בסיסים בשני הקצוות. שיטות אלו מאפשרות לך לחזור בקלות (יחסית כמובן) מהרנא אל הגן. לגבי שאלתך האחרונה-התשובה היא כן. אני לא יודע אם זה קיים ביצורים אאוקריוטים או אפילו פרוקריוטים אבל זה קיים בוירוסים. הסיבה היא שוירוסים רוצים לדחוס כמה שיותר מידע גנטי בכמה שפחות נפח. ואז יש מקרים של גנים חופפים חלקית. גם עד כמה שזכור לי לוירוסים אין אינטרונים. אגב, בחיידקים יש תופעה אחרת- גנים פוליציסטרונים. אלו בעצם גנים שמקודדים למספר חלבונים אבל שלא כמו באאוקריוטים שם יש אקסונים ואינטרונים, במקרה הזה זה פשוט שלושה רצפים מקודדים הנמצאים על אותו רנא שליח, אחד אחרי השני. מבחינה מעשית שלושה גנים שונים על אותו רנא. אני מקווה שלא סיבכתי יותר מדי. למקרות שמה שתיארתי כאן זה שיא הפשטות. המציאות היא הרבה הרבה יותר מסובכת מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(טוף, פה נראה לי הכי מתאים, למרות שזכרתי שהיה עדכון חדשות בנושא פעם) זהו, גמרו למפות את הגנום האנושי. עכשיו צריך לחפור במידע ולמצוא שם את המשמעות של כל גן: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |