|
באופן עקרוני, איני פוסל את רעיון משאלי העם. אני חושב שהוא מתאים בתנאים מסוימים, אך רק כאשר מדובר בכלי שהוסדר מראש בחוק יסוק ולא באופן מיוחד לצורך משאל מסוים (במקרה זה, ההנתקות).
איני מבין מדוע עוזי לנדאו וחבריו מתעקשים דווקא על משאל עם. הלא משאל עם מהווה תקדים מסוכן מבחינתם. מה תהיה התוצאה במשאל עם על נישואים אזרחיים? ובמשאל על תחבורה ציבורית בשבת? ואולי על התקציב (יכריע הקול היחסי איזה משרד יקבל מה)? רחמנא ליצלן, גם על יוזמת ז'נבה אפשר לעשות משאל עם.
השיטה הפרלמנטרית, על כל חסרונותיה, מתאימה לישראל. היא מתאימה לחברה רב-תרבותית ומאפשרת תמיכה קונסטרוקטיבית או התנגדות קונסטרוקטיבית לכל מהלך (בניגוד למשאל עם). השיטה הפרלמנטרית עמדה במשברים קשים, ואף לא התקשתה לשים את בית המשפט העליון כריבון על הכנסת (מכח חוקי היסוד). על כן, אני חושב שזה פסול להחליף את השיטה הזו, בבת אחת, רק משום ששרון עשוי לייצר לעצמו רוב באמצעותה. הבא ונזכור את דבריו של לינקולן: Don't change horses in mid-stream!
|
|