|
||||
|
||||
איה אותם לילות ארוכים בסלון ביתו של ערן אורן, התקליט של אל סטיוארט מתנגן לאורך שעות במהלכן אני סוף סוף מגיע לרמה שלישית של קסמים. וההרפתקאות המשותפות עם אורן זיו ז''ל אשר מותו כאילו העיר אותנו מהחלום ובעקבותיו נאלצנו להכנס לעולם של המבוגרים, שם קשה הרבה יותר לדמיין דרקון אדום או גובלין פיסח. הייתי מוכן לתת הרבה בעבור לילה נוסף אחד של חברות תמימה שכזו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |