|
||||
|
||||
אם כך היו הדברים, היה אפשר לחזות במדויק את התנהגות שערי המניות - ברגע שאחוז המשקיעים המוסדיים יורד מתחת לרמה מסויימת - יהיו בוודאות ירידות. |
|
||||
|
||||
אין כאן תחזית, זה אותו הדבר - בו-ברגע שרוב המשקיעים המוסדיים, שמגלגלים מניות לרוב, מוכרים, יש גם ירידות. הירידות הן נגזרת של העלייה בהיצע, אבל קורות בד בבד עם מכירת המניות המסיבית. ברגע שמצאת שרוב המשקיעים המוסדיים נסתלקו, ערך המניה כבר אינו מה שהיה. אין כאן רווח משמעותי שהמשקיע הקטן יכול לנצל בצורה אפקטיבית, בכלים העומדים לרשותו. לו יכול, היה עדיף לו ''להיצמד'' למשקיע מוסדי אחד או שניים ולחקות את פעולותיהם, תמיד באיחור קל. סביר שהפסדיו במקרה זה יהיו מעט קטנים יותר מאשר לו פעל לגמרי על סמך הרשמים החובבניים שלו. |
|
||||
|
||||
אבל לפי מה שכתבת בהתחלה, המשקיעים הפרטיים מרוצים בהתחלה מכך ששער המניה ממשיך לעלות ורק אחרי פרק זמן מסויים מתחילות הירידות. כלומר הנגזרת של אחוז המשקיעים המוסדיים היא כלי חיזוי לשערי המניות, לפחות בחלק מהזמן. |
|
||||
|
||||
אבל המשקיע הפרטי לא יודע היום מה יעשו המשקיעים המוסדיים מחר, ובקושי יודע מה הם עושים כעת. נכון, בעידן האינטרנט יש לו גישה בזמן אמת כמעט לנתונים לגבי התחלת עלייה/ירידה בשווי המניה, וגם מידע שקוף יחסית על תנועות בעלי עניין (אלה המחזיקים לפחות 5% בחברה). אבל: 1. הוא לא יודע אם אותה התחלת עלייה/ירידה נגרמה בגלל חובבנים או בגלל מקצוענים. 2. לא כל המשקיעים המוסדיים הם בעלי עניין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |