 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך אוכל? הלאר זה שורש המחלוקת. אני לא מסכים (לא אינטואיטיבית ולא הגיונית) לטענתו האינטואיטיבית של גיל בדבר אי הצדק שבחלוקת ההכנסות. אינני מסכים לטענתו זו בגלל: א. אין לייחס "צדק" למצב או תופעה. אפשר ליחס אותו למעשים של בני אדם. לכן, השאלה "האם המצב צודק" איננה נכונה בעיני. צריך לשאול, איזה מעשה צודק (ראוי) או איזה איננו ראוי, כדי לשנות מצב שאיינו נאה בעיננו. ב. כמו שאמרתי, המעשה שנדמה לי שגיל (ואתה) מציע כדי לשנות את המצב, הוא איננו ראוי (לא מוסרי) כי איננו עומד בקריטרין של "מה ששנוא עליך ..." והוא לא מעשה שנוכל לרצות שיהפך לכלל. מה שאני כן מסכים לו הוא שההבדל בין המאבטח לעשיר הוא אולי לא יפה וגורם לי, לפעמים, למיחושי בטן, אבל אלו בעיות מתחום האסטתיקה ואולי הרפואה אבל לא מתורת-המידות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. בסדר. ב. אני יכול לחשוב על כל מיני סיבות למה שכר מינימום הוא לא טוב (אני לא צריך לחשוב בעצמי, כולן כבר נאמרו כאן (-:), אבל דווקא הסיבה שאתה אומר נראית לי מוזרה. שכר המינימום הוא כלל, לא פתרון אד-הוק למאבטח שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת פשטני. המעשה (שלי ושלך) שאותו אני בוחו הוא: האם ראוי להניח לממשלה (או הכנסת או גדולי התורה או ...) לקבוע כמה אנשים שונים צריכים לצרוך, וכמה עליהם לקבל עבור עבודתם. ותשובתי היא שאין זה ראוי כי אם נהפוך את המעשה הזה לכלל נאלץ להניח לממשלה (או לאח גדול אחר) לקבוע גם מי עושה מה, מה יפה או לא יפה, מה צריך או לא צריך ללמוד וכו'. ואת זה אני לא חושב שאפשר לרצות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? בסך הכל אני רוצה (אני לא, אבל לצורך הדיון נגיד שכן) שהממשלה והמחוקק יקבעו פרמטר אחד, מגבלה אחת על החוזים האפשריים בין מעסיק לעובד. שום דבר לא מחייב אותנו להדרדר במדרון המאוד לא חלקלק הזה לקביעה מוחלטת מצד הממשלה למשכורות, לא כל שכן לכל שאר הדברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לרגע אתה מעדיף לעזוב את הדייון העקרוני ולחזור לדיון המעשי. מבחינתי זה בסדר. אבל, כמו שאמרנו, בדייון העקרוני אין מידרון. זה או נכון או לא נכון. או שזה יציב על הארץ - או שזה יפול בנפילה חופשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוזה ההעסקה שלי יש סעיף המתיר למעסיק להרוג אותי ולתלות את גופתי בכניסה למכרה במקרה שאתפס מוציא יהלומים מהמכרה. האם במקרה שהסעיף הזה ימומש יוכל נציג החוק לבוא בטענות למעסיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, היה לי מעסיק (אמיתי) אשר הוסיף בחוזה שהציע לי את הסעיף ש"הצדדים מסכימים כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על הסכם זה"1. הצעתי לו להוסיף גם סעיף לפיו "הצדדים מסכימים כי תקנות מס הכנסה אינן חלות על הסכם זה"1. במילים אחרות, כל חוזה כפוף לחוק. יקשה עליך לאכוף באמצעות בית משפט את החוזה שחתמת עם חברך על אופן חלוקת כספי הבנק ששדדתם. ___ 1 אני לא מתחייב לניסוח, אבל זאת היתה רוח הדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעסיק שלי עשה משהו הרבה יותר פשוט, הוא כתב בחוזה שהתפקיד שלי הוא תפקיד ניהולי שכולל אחריות אישית ולכן על פי החוק הוא לא מחוייב לשלם לי עבור שעות נוספות ועבודה בשבתות וחגים. חוץ מזה הוא קבע ש 20% מהשכר שלי הוא החזר הוצאות, שעות נוספות, דמי הבראה וכל תוספת אחרת לשכר הבסיס (80% הנותרים) שהחוק מחייב אותו לשלם לי. אבל זה בסדר, אני דופק אותו בציוד משרדי וגלישה באינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר לכתוב בחוזה שהתפקיד הוא תפקיד ניהולי שכולל אחריות אישית, רק שזה מחייב מתן סמכויות אקזקוטיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנקה דגים במקצועי, אם אפשר לקרוא לזה מקצוע. אלמלא פעילותי כדובר איגוד עובדי השכר הגלובלי (מינוי עצמי) הייתי מאבד את שפיות דעתי. מזכיר האיגוד (אני מיניתי אותו במסגרת תוכנית דובר מביא מזכ"ל קיבלתי בונוס שמן בצורת פלמידה) טוען שזה כבר קרה והמינוי העצמי לתפקיד הדובר הוא תוצאה של אותו איבוד. בגלל זה הוצאתי עליו חוזה. אני רק צריך למסור את החוזה לעוזרת האישית של נציג איגוד המחסלים המקצועיים בשלושה העתקים. שילמד מה זה להגיד עלי שאיבדתי את השפיות שלי! אני יודע טוב מאוד איפה השפיות שלי ואתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מזל שבחוזה שלך עם האייל אין סעיף דומה לגבי כתיבת הודעות טפשיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהבנתי בסוף לאן אתה חותר: לטענה שאסור למדינה לעשות שום דבר פרט לאכיפת חוזים, והגנה על אזרחים מפני אלימות מבפנים ומבחוץ (והדעה שכנגד: למדינה מותר להתערב קצת יותר, בגבולות כאלה ואחרים). ורק זה הדיון העקרוני, וכל השאר - מעשי הוא. מצטער, הדיון הזה כבר התנהל כאן הרבה פעמים, ואין לי מה להוסיף בו. למעשה, אני באמת ובתמים לא משוכנע בנכונות אחד הצדדים. כשדיברתי בעד ונגד שכר מינימום בפתיל הזה, עשיתי זאת תחת ההנחה שלמדינה מותר, בלי להתיימר להגן על ההנחה הזו, או אפילו לתמוך בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיף את זה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך המאמר: "על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), משקיעה ארה"ב 2.7% מהתמ"ג באוניברסיטאות; צרפת ובריטניה משקיעות 1.1%, וגרמניה 1% בלבד." מה שמסביר אולי את כותרת המשנה שלו ("האיחוד האירופי שואף לכלכלה מבוססת ידע אבל מאבד מאות אלפי מדענים לטובת ארה"ב"), ואת המובאה מתוכו "ברשימת עשר האוניברסיטאות המובילות נמצאים שמונה מוסדות אמריקאיים, כשרק אוקספורד וקיימברידג' שוברות את המונופול האמריקאי", אבל קצת מוציא את העוקץ מהטענה החביבה עליך - שהשקעת המדינה בהשכלה מניבה פרי באושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שה 2.7% זה של המדינה? אולי זה של אנשים פרטיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אי אפשר ממש ללמוד משהו מהקישור, כי חסר בו מידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו מסקנה מאוד קיצונית. לפי העובדה שהאוניברסיטאות היוקרתיות הינן פרטיות לגמרי, ומכך שמימון אוניברסיטאות נעשה על ידי המדינות ולא הפדרציה ברור שמדובר על האזרחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. כתוב במאמר: "הבעיות הכלכליות של האוניברסיטאות באירופה נובעות מהתלות הכמעט מוחלטת שלהן בכספי הציבור." וגם: "אוניברסיטאות רבות באירופה מחפשות כעת מקורות מימון אחרים - בין אם עזבונות בוגרים, או חסות של עסקים - אבל התהליך מפותח פחות מאשר בארה"ב.", כלומר ככל הנראה בארה"ב שיעור המימון מהאזרחים גדול יותר מאשר באירופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שהנתון היותר מעניין זה הזילות כלפי הלימודים מצד אלו שמקבלים אותם חינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות: 1. בכתבה מובא שהמשכורת השנתית של פרופסור מן המניין באנגליה היא מחצית מזו של אדם בדרגה מקבילה בארה"ב (ולזה יש השפעה ידועה על בריחת מוחות). המשכורת האנגלית כפולה מזו שבארץ. 2. הנתון על 4% סטודנטים זרים בארה"ב - מטעה. אולי מדובר בסטודנטים לתואר ראשון (או במספר הכולל, שיסתכם פחות או יותר באותו דבר), אבל גם אז לוקחים מן הסתם בחשבון את הקולג'ים הדו-שנתיים שכמעט כל הסטודנטים בהם אמריקאים. בכל אופן, למרות הטענה המוזרה שמצוטטת בכתבה ("מאמצי המחקר באוניברסיטאות רבות מתבססים על בעלי תואר ראשון מרחבי העולם. הם מבצעים עבודות רבות המובילות לתגליות חדשות"), הפרמטר החשוב כשמדובר על בריחת מוחות אינו שעור הסטודנטים הזרים לתואר ראשון, אלא שעור הסטודנטים הזרים לתואר שלישי (ובתחומים מסויימים, השעור הזה גבוה מ- 50%, ודווקא באוניברסיטאות הטובות יותר). מכיוון שרוב הסטודנטים האלה באים לארצות-הברית כדי להשאר, מצבה טוב עוד יותר משמשתקף בכתבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, איש לא אמר, ואולי זה רק אני, אבל כשאני נתקל בביטוי כמו ''משקיעה ארה''ב'' או ''צרפת ובריטניה משקיעות'', אני קורא ''משקיעה ממשלת ארה''ב'' או ''ממשלות צרפת ובריטניה משקיעות'', ולא ''משקיעים אזרחי ארה''ב'' או ''תושבי צרפת ובריטניה משקיעים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשקעה היא לפי אחוזה מהתוצר המקומי הגולמי ואין לדבר קשר כלשהו לגובה ההשקעה הממשלתית. גם כשסטודנט משלם שכר לימוד, כשבוגר האוניברסיטה תורם לה, או כשמישהו מצווה את גופו למדע הדבר נרשם כחלק מהתמ''ג. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |