|
הלינק שלך מספק הזדמנות נאותה, אני מניח, להתייחס לדבריו של לייבוביץ.
זה אינו המאמר הראשון ברוח זו של לייבוביץ, כמובן, וגם כאן חוזר אותו מיש-מש מביך למדי (בהתייחס להוריו ודודתו) של חצאי עובדות, בורות מוחלטת בנושאי כלכלה, היסטוריה ספקולטיבית ולקינוח, טון היסטרי וצווחני.
נתחיל בניתוח הטיעונים: לייבוביץ מתחיל בתיאור של המשטר הפיאודלי כמשטר שבו עמד בראש המדינה מלך שתחתיו וסאלים ששימשו מעין ראשי חברות גדולות שתחתיהם עדה גדולה של אריסים. תקצר היריעה מלפרט את כל האנכרוניזמים והשגיאות ההיסטוריות שמצליח לייבוביץ לשלב בוירטואוזיות בשלוש פסקאות בלבד. די לומר שלא הבין לחלוטין את מבנה החברה בימי הביניים או אפילו מבנה של חברה בלבד. לטענתו של לייבוביץ, יציבותו "שלא תיאמן" של המשטר הפיאודלי*1* נבעה מהעושר, הכוח ורמת החיים של "כמה מאות" שליטים, שאיפשרו להם לרדות בהמוני ה"אריסים."*2* אדם שאינו משיעור קומתו של לייבוביץ, אך לגמרי בטעות פתח פעם ספר היסטוריה, יוכל לספר, מן הסתם, כי המערכת הפיאודלית הייתה מבוססת על שרשור של שבועות אמונים בין המלך, הוסאלים הגדולים ומטה עד לוסאלים הקטנים, המקומיים וכללה כמה אחוזים מהאוכלוסיה, לא "כמה מאות" שליטים. לא נשכח גם את בני הוסאלים שלא היו יורשים ואיכלסו את שורות האבירים מזי הרעב המתהוללים במסעות טבח ברחבי אירופה, ואת המנזרים והנזירות, שגם הם אוכלסו בעיקר בבני המעמד השליט. אותו אדם יחיד סגולה (זה שפתח ספר היסטוריה) גם היה מרים גבה נוכח לייבוביץ המכנה את ימי הביניים המכורסמים אי-יציבות, מהומות, מגיפות, השתוללויות של בני המעמד השליט, מרידות איכרים מלחמות, מהפכים שלטוניים תדירים, פלישות וכו' משטר של "יציבות שלא תאמן." ועוד היה תוהה כיצד שלטון שהיה רוב השנים עני עד כדי כך שאצל רוב הוסאלים המקומיים היו חלק מיושבי הבית על סף רעב ממש נהנה בדמיונו העשיר של לייבוביץ מ"עושר ורמת חיים... שהפער בינה לבין זו של נתיניה היה אין-סופי כמעט." הייתכן שלייבוביץ ערך תצפיות בכוכב מרוחק שעליו חלו התפתחויות כאלו? ייתכן. בכדור הארץ, באירופה, בימי הביניים, התקיים משהו אחר לגמרי.
אבל כל זה באמת דבר שלא ממין העניין, שכן לייבוביץ נדרש לדוגמת הפיאודליזם רק ככלי דמגוגי להקבלה ולהדגשת חומרת המצב הנוכחי בו מתקיים תהליך של הפרטה. כסוציאליסט-פרנואידי מן השורה, גם לייבוביץ רואה בכל תהליך ההפרטה מזימה איומה של "השליט והווסאלים," בסיוע "התקשורת," לכונן משטר ניאו-פיאודלי חדש שלא יבייש את "אחיו הבכור בימי הביניים." מה הבסיס לקביעות הנחרצות? אפס. לא כלום. מה העדות שהוא יכול לתת לכך שתהליך כזה מתקיים? נאדה. גורנישט. החיזוק היחידי לתיזה שלו הוא מילמול לא קוהרנטי על "חוק למניעת שביתות" (ברוב חריצותו, הוא גם לא קרא את נוסח החוק המוצע) ועל "השביתה ברשויות." אכן, עדויות מוחצות! מי יכול לעמוד בפני שלשלת לוגית כה משכנעת של הוכחות חותכות לניאו-פיאודליזם. *1*מדבריו מסתבר שהמשטר שרר עד שלהי המאה ה-18 לערך, שכן הוא מצטט את מרי אנטואנט כדוגמה לאדישות הפיאודלית של השליטים לתנאי החיים של נתיניהם. *2*לייבוביץ' מתבלבל כאן בין צמיתים לאריסים, תופעה מאוחרת הרבה יותר השייכת ומסמלת את התפוררות המשטר הפיאודלי.
|
|