והואיל

יום ו', 15/10/2004, 23:02

אוף. איזה שיר עמוס ונפלא. כבר הרבה מאוד זמן שלא נתקלתי בשיר חדש שהוא כל כך ייצרי ומורכב, וכתוב יפה כל כך. פרט למה שנאמר כאן כבר קודם, אני מוצא בשלטוט (''זפזופ'') בין דרך התיאור מבית הדין לפלאשבקים מן החיים המשותפים קסם רב, שמשקף את ההדהוד בתוך נפשה של הכותבת בין הרגשות הסותרים ומראות ההווה והעבר, כמו חיים-העוברים-לנגד-העיניים.
כמה הרבה שיש כאן.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות