|
לסעיף ד': ישוב החלל לא יפתור את בעית כדור-הארץ. לעולם. לכל היותר, הוא יאפשר למין האנושי להתקיים לאחר שכדור הארץ יתכלה.
מישהו באמת חושב שלאחר Terraforming מוצלח של מאדים ניתן יהיה להעביר לשם יותר מקומץ אלפים של חלוצים? האם הקטנת מספר התושבים כאן בכדוה"א באלפים ספורים תשנה משהו?
כדי להוביל ל*הגירה*, כפי שאתה מציע, באופן שישפיע על אקולוגית כדוה"א (ע"י הקטנת מספר האנשים), יש צורך לפנות מכאן אחוז ניכר מהאוכלוסיה. נניח, לצורך הדיון, שדי יהיה לפנות מכאן מיליארד בני אדם (פחות מעשרים אחוז מהאוכלוסיה הנוכחית. לא באמת מספיק, אבל נניח).
צא וחשב כמה אנרגיה צריך כדי לאפשר למיליארד איש ואישה להגיע למאדים! עזוב: חשב כמה אנרגיה צריך כדי להביא אותם ל-orbit, ונניח כי משם יתקדמו בעזרת הרוח הנושבת מן השמש. כרגע, מדובר בעשרות אלפי דולר לק"ג, כלומר יותר ממליון דולר לאדם, מבחינת *עלות*. לא דיברנו עוד על זמינות של כמות כזו של אנרגיה. אפילו אם הפנטזיות על מעלית חלל תתגשמנה, מדובר בכמות אנרגיה שלא תאומן.
מה תהיה ההשפעה של יצור כזו כמות של אנרגיה על האקולוגיה כאן בכדוה"א? נדמה לי שהנזק שיווצר גדול משמעותית מהתועלת שבפינוי 20 אחוז מהאוכלוסיה.
אגב, התחזיות האופטימיות על מעלית חלל מדברות על 50 שנה מהיום כמינימום מוחלט. התחזיות הפסימיות על אפקט החממה אומרות שאולי, אבל רק אולי, אין לנו כל-כך הרבה זמן. (מה גם שבעוד 50 שנה מיליארד בני אדם יהיו הרבה, הרבה פחות מעשרים אחוז).
לסיכום - אני בעד ישוב המאדים (או כל "חו"ל" אחר) *כאמצעי להבטחת עתיד האנושות*, במקרה של שואה עולמית למשל. אבל בניגוד למשתמע מדבריך, *אין* זה פתרון לבעית שמירת כדוה"א כמקום ראוי לחיי אדם. את הבעיה הזו יש לפתור בדרך אותה מציעים ה"ירוקים" - בתור התחלה, הקטנה משמעותית ביצור האנרגיה בכלל, ויצור אנרגיה "מלוכלכת" בפרט.
|
|