בתשובה לניר יניב, 10/06/01 11:48
מספר הערות 25296
הבעיה עם הנדסה גנטית היא שאתה יוצר דברים שאחר כך משתלבים בטבע בדרכים שלא צפינו. כשמגדלים זן של תירס שעמיד בפני טפיל מסויים, אז הטפיל פשוט מוצא לו דרך להתגבר על הזן החדש - ואז, לזנים הישנים יש פי שתיים יותר בעיות. שלא לדבר על העברת גנים בין צמחים, מה שאומר שתוך זמן קצר לא יהיו יותר צמחים שהם לא מהונדסים גנטית.

ובאשר להגירה לפלנטות אחרות - לאור הכשלון החמור של פרוייקט "ביוספירה 2", אני לא חושב שיש מקום אפילו לחלום על הרעיון הזה כרגע.
לכל פיתוח מדעי ישנן השלכות, 25302
בין אם צפויות ובין אם לאו. במקום לזעוק לשמיים על הסכנות, יש להתמקד במציאת פתרונות אפשריים לבעיות קיימות ובנסיון לנתח את השלכותיהם.
באשר לפרוייקט "ביוספירה 2", אנא עדכנני (בלווי לינק אם אפשר).
לכל פיתוח מדעי ישנן השלכות, 25326
כבר כתבתי על הניסוי בעבר:
דיון 43

אני לא זוכר איפה שמעתי על זה, אבל חיפוש בגוגל העלה את המידע הבא:
בקצרה - כמה אנשים ננעלו בתוך בועה עם צמחיה ובעלי חיים, שהיו אמורים לספק לאנשים הללו ביוספירה עצמאית קטנה. האנשים קיבלו חשמל מבחוץ והיו להם מאגרי מזון מוכנים מראש. אך הביוספירה קרסה - רמות החמצן ירדו, והיה צורך להחדיר חמצן מבחוץ. בהמשך היו כבר בעיות אישיות, אך בכל מקרה - הניסוי נכשל עוד לפני כן.
ואיך, בדיוק, זה קשור 25351
להארצה? ומדוע מצביע כשלון הניסוי על אי המעשיות של מה-שזה-לא-יהיה שנבדק?
ואיך, בדיוק, זה קשור 25379
מכיוון שיש הרבה יותר מידי דברים שאנחנו לא יודעים על איך הביוספירה שלנו מקיימת את עצמה, ומדובר במערכת עדינה מאין כמוה, שספק אם נוכל לייצר מחדש - במיוחד אם מדובר במערכת קטנה וסגורה כמו הביוספירה2.
מצטער - לא קונה. 25427
הניסוי נכשל, וחבל. להסיק מכך כי המורכבות גדולה מדי, זו קפיצה לוגית בלתי מוסברת ולא נכונה. ודאי שלא כאשר מדובר במערכת בסדר גודל של כוכב לכת (זר) שלם, בו נתן להגיע ליציבות בתהליך איטי ומבוקר בטרם אכלוסו.
מספר הערות 25354
הבעיה עם היחס להנדסה הגנטית היא שאנשים נוטים ליחס לטכנולוגיה זו הרבה יותר מאשר מה שהיא באמת מסוגלת לעשות. כמו שנאמר לפני, לכל טכנולוגיה (וגם לכל אחד ממעשינו, הריגת נמלים וכיו''ב) ישנם השלכות. אני עוד לא השתכנעתי שההתערבות בתהליך ה'טבעי' במקרה של הנדסה גנטית היא יותר חמורה מאשר כל התערבות אחרת, נטילת תרופות למשל.
אני עוד לא הצלחתי להשתכנע שלהנדסה הגנטית ישנה השלכה אמיתי על אקולוגיה, בין אם על ידי היצירה של יתרון תחרותי לזנים מסויימים על פני זנים אחרים ובין אם על ידי ההכנסה של גורמים 'חדשים', מעין 'זיהום ביולוגי' של הטבע, באמצעות הזנים המהונדסים.
רבים נוטים לייחס להנדסה הגנטית, בהיותה טכנולוגיה חדשה יחסית שאף אחד לא ממש יודע איך היא פועלת, תכונות כמעט-מיסטיות. מסיבות לא-רציונליות, בארצות רבות בעולם יש חוקים המחייבים לסמן את המוצרים ששונו בטכנולוגיה של הנדסה גנטית ויש אפילו אירגונים הקוראים לחרם צרכנים על מוצרים אלה, מטעמים כמו-דתיים.
לדעתי, כפי שכבר הבעתי אותה לעיל , הבעיה עם הטכנולוגיה הזו, כמו עם טכנולוגיות אחרות היא הניצול שנעשה על ידי חברות מסחריות בבעלות של אנשי עסקים מהעולם המתועש על מנת לדחוק את רגליהם של חקלאים הפועלים בשיטות מסורתיות ופרימיטיביות בעולם השלישי. כל זמן שהתחרות מתבצעת בין המחרשה הפרימיטיבית באפריקה לבין מפעלי התעשייה המתקדמים באירופה הבעיה היא פחות חריפה, אבל כאשר האדמה לגידולים חקלאיים היא אותה אדמה עצמה, האדמה של אפריקה ודרום מזרח אסיה, תהיה דחיקה הצידה של החקלאים המסורתיים, על ידי הגידולים החקלאיים החדשים והמתוחכמים יותר, שתפגע בתושבי המדינות המגדלות באופן ישיר. בקיצור, נראה לי שיש לתת את הדעת על השאלה כיצד ניתן למנוע השלעות בין-אנושיות של הטכנולוגיה החדשה לפני שנותנים את הדעת להשלכות האקולוגיות (אם בכלל יש כאלה) שלה.
תירס מהונדס 533195
מחקר שפורסם ב International Journal of Biological Sciences מקשר שלושה זני תירס שהונדס ע"י חברת מונסאנטו לפגיעות באברים פנימיים של עכברושים. הפגיעות העקריות היו בכבד ובכליות אבל היתה השפעה גם על הלב, טחול, תאי דם ואדרנלין. הבדיקות של חברת מונסאנטו הראו שהתירס בטוח לצריכה אלא שנתונים שלהם נאספו אחרי התקופה בה בד"כ מתגלות בעיות כרוניות. בתגובה, מונסאנטו טוענת שהמחקר מתבסס על הנחות ושיטות שגויות.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים