בתשובה לכרמית, 10/10/04 14:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכחתי לגמרי את "אוסף-ההזמנות-למסיבות-ומועדונים" שאספתי בשקדנות ראויה לציון בשנת שירות. הם שימשו כטפט 1שהלך וגדל עם הזמן על הקיר הצמוד למיטה שלי ואפשרו לכל ילדי השכונה לעלות לרגל לקומונה ולהביא לי עוד. (לא שככה הם לא היו מגיעים אלינו לקומונה ולא שהם חיפשו תרוצים, אבל אין סיבה להתפס לפרטים הלא רלוונטים) ביום שעזבנו, הטרגדיה הגדולה ביותר הייתה כשגיליתי שחדר הבנות יהפוך ל"חדר הבנים" של הקומונה שבאה אחרינו, ושאין להם שום כוונה להשאיר את ההזמנות שלי. היו שם הרבה דמעות. וגם תמונות לתיעוד, כשהבנתי שאני לא אוכל לקחת איתי את האוסף הביתה. 1וגם כסוג של יומן, וגם כתרפיה מעוותת, ודפי זהב. וזה כן היה אוסף, כי באיזשהו שלב היו לי הזמנות שבכלל לא הספיקו להגיע אל הקיר, ועדיין המשכתי לאמץ אל חיקי עוד ועוד ועוד... __________ העלמה עפרונית, אזרחית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |