|
||||
|
||||
הפטנט של שידור תעמולה לאויב זכור לי מילדותי - השתמשו בו המצרים בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים ובמהלכה. הם הקימו תחנת רדיו בשם "קול הרעם מקהיר" - והקריין שלהם שידר בעברית במבטא ערבי כבד שידורי הפחדה: "אוי לכם הציונים... הנה אנחנו באים... החיילים שלנו כבר כבשו את תל-אביב...הטנקים שלנו ברחובות תל אביב.. יום שחור לכם הציונים..." התחנה הזו זכתה לפופולריות עצומה ביננו, הילדים - זה היה מצחיק כי שום חייל ערבי לא נראה בינתיים בשטח - והכול ניסו לחקות את מבטאו המגוחך של הקריין; עלה על כולנו יאיר בן ה-8, הילד הקטן של שכנינו, משפחת ניצני. כנראה שהחוויה השפיעה עליו עמוקות, שכן לימים יצר יאיר ניצני דמות רדיופונית-טלוויזיונית קריקטוריסטית של ערבי המכונה האשם תמיד, שמבטאו (אמנם בלי נימת הקול המאיימת) דומה כשתי טיפות מים למבטאו של הקריין הפופולרי מ"קול הרעם מקהיר". |
|
||||
|
||||
למי שסקרן, מדור המוזיקה של ספריית בית אריאלה בתל אביב מחזיק תקליט של השידורים שלהם, וניתן להאזין לו שם. העטיפה שלו משעשעת מה, עם תמונה של חיילים מצרים בישראל, וכותרת המבטיחה דיווח "מכל החזיתיות" (הטעות במקור). :-) |
|
||||
|
||||
משעשע עד-מאוד, אבל איני בטוח שזוהי כוונתי. אין לישראל שום צורך בהפחדה או איומים כלפי העם הפלשתינאי - אולם יש לה אינטרס ברור להוציא לאור את האמת. אם יוקם ערוץ שידור (ד''א - הרעיון כבר מומש בעבר ע''י צה''ל, ברדיו) טלויזיוני לוויני שמן הסתם ייקלט בשטחים, וידווח על החדשות מהצד שלנו, יש סיכוי רב לערער על האמונה העיוורת לתעמולה השקרית של הרשות. |
|
||||
|
||||
לשם כך הקימו הרי את הטלוויזיה הישראלית (השידורים בערבית). יש גם שידורים בערבית של "קול ישראל", וכאילו זה לא מספיק - הוסיפו ערוץ לוייני (למרות שגם את הערוץ הראשון ניתן לקלוט מ"עמוס") בערבית - הערוץ השלישי, המכונה "ערוץ 33". אז "סיכוי רב"? לא הייתי אומר. |
|
||||
|
||||
כלל וכלל לא. הסיבות שהביאו לשידור מהדורות חדשות בערבית הן פשוטות - יש לך מיעוט ערבי גדול מאוד במדינה, אם לא שמת לב. אי שידור מהדורת חדשות בשפתם היה פוגע בזכותם לדעת על המתרחש סביבם (זכות הציבור לדעת). מאותה סיבה הערבית היא גם שפה רשמית בישראל. אם תמשיך ותקשה - "אז הפלשתינאים יכולים לצפות בשידורי ערוץ 1 בערבית, עזוב אותך מאילו סיבות הם משודרים", אזי אומר זאת בפשטות - לתוכניתי, לא די באמת כפי שאני ואתה מכירים אותה, וכפי שהיא מוצגת בכלי התקשורת שלנו. יש צורך ב*תעמולה*, שמשמעה לקיחת האמת, הגדלתה והפארתה תוך ניפוץ של שקרים וסילופי עובדות. בכלי התקשורת הישראלים אין מדיניות כזו, ויכולת לראות זאת בשידורי ההתפרעויות בחסן בק. נדמה לך שהרשות הפלשתינאית הייתה משדרת אירוע דומה? האם היא שדרה את הלינץ' ברמאללה? אין לי כל טענות למקצועיותה של התקשורת בארץ, ולמידת החופש שהיא מקבלת. אולם, כשאני בא וטוען שיש להקים ערוץ תעמולתי מיוחד לפלשתינאים - אני מדגיש כי אין זה ערוץ שמטרתו לדווח על האירועים, כי אם על האירועים שאנחנו מעוניינים לדווח עליהם. קרא לזה איך שאתה רוצה, הדבק להצעה זו כינויי גנאי שונים - אבל היא בהחלט עשוייה לעבוד. |
|
||||
|
||||
המצאת את זה עכשיו או שזה מה שסיפרו לך אז? אין לי גישה למקורות מפורטים בשעה מאוחרת זו, אבל אסתפק באנציקלופדיה העברית (כרך "מדינת ישראל" מ-1993), לפיה "בעקבות מלחמת ששת הימים וההשתלטות הישראלית על שטחים חדשים, המיושבים במאות אלפי ערבים, הוחלט להקים במהירות תחנת טלוויזיה, כדי שתהיה "גשר לאוכלוסיה הערבית" בשטחים". "גשר". אתה הבנת את זה, ברוך?! הטלוויזיה הישראלית *הוקמה כדי לשדר תעמולה בערבית*. השידורים בערבית ברשות השידור הם אף יותר ממסדיים-ממלכתיים מהשידורים בעברית. מאוחר יותר נוסף הערוץ השלישי, המגיע גם למדינות-ערב רחוקות יותר, עם אותן מטרות. |
|
||||
|
||||
אתה צודק לגמרי, ואיני יכול להתווכח עם ההוכחות שהבאת - "בעקבות מלחמת ששת הימים...". לפני שתי תגובות כתבתי שההצעה שלי כבר יושמה בעבר ע"י צה"ל בערוצי רדיו ששידרו בתדרים נמוכים תעמולה פרו-ישראלית בערבית. כפי שאתה מדגים, גם בטלויזיה נעשה נסיון דומה. כל זאת, זמן קצר לאחר כיבוש השטחים, אז נוצר צורך ממשי בשיטה זו. אולם, מאז ועד היום עברנו כברת דרך ארוכה, חביבי, וערוצי הרדיו שהזכרתי אינם קיימים עוד (אינני מתכוון ל"קול ישראל" בערבית), והערוץ הראשון ממש ממש לא משדר תעמולה בערבית. אני מציע שתקשיב פעם לחדשות בערבית (בקש ממישהו שמבין ערבית שיתרגם לך בקצרה כל ידיעה) - הן העתק מדוייק של "מבט". "ערבי רצח הלילה 21 יהודים, ואילו היהודים הגיבו בתוקפנות כלפי ממסד ערבי דתי" איננה התעמולה שהתכוונתי אליה. על כן, המקורות שלך אינם טועים, הם פשוט מתייחסים לנסיבות התחלת השידורים בערבית, נסיבות שאינן רלוונטיות כיום. |
|
||||
|
||||
אביב לביא כותב היום ב"הארץ" כי הממשלה שוב מגלגלת רעיון דומה לזה שהצעת. אחרי שהמחלקה הערבית בטלוויזיה הישראלית נכשלה במשימה, ואחרי שערוץ 33 שייועד למשימה זו נפל טרף לחברי-הכנסת תאבי זמן-המסך, מציעים להקים ערוץ "הסברה" לוייני חדש: |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה הרייטינג של מהדורת החדשות בערבית? אפילו אם תבדוק אותו רק מתוך האוכלוסיה הערבית בישראל, עדיין תשיג אחוזים בודדים. (מכלל האוכלוסיה, מדובר על פחות מחצי אחוז). |
|
||||
|
||||
אני מתאר לעצמי. בכל זאת, המהדורה היא תנאי הכרחי להשתתפותם התקינה של ערביי ישראל בדמוקרטיה הישראלית. |
|
||||
|
||||
כמה ערבים-ישראליים בדיוק לא יודעים עברית ברמת הבנת הנשמע? |
|
||||
|
||||
כמה ישראלים לא-ערבים, ילידי הארץ, מבינים עברית ברמת הבנת מהדורת חדשות של ערוץ 1 (או פרשנות של אהוד יערי בערוץ 2)? אני זוכר ""מחקר"" מלפני כמה שנים, שגילה שחלק משמעותי מהאנשים לא מסוגלים להסביר את הפירוש של ניסוחים שגורים בחדשות הטלוויזיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |