|
||||
|
||||
"הרי מוכרות לנו מערכות סימנים שרירותיות יציבות למדי, למשל במתמטיקה, שתים ועוד שתים תמיד שווה ארבע" שתיים ועוד שתיים שווה ארבע אבל תלמיד לא מוצלח כל כך יכול להגיע גם לתוצאה אחרת. העובדה שטקסט יכול להיות קשה להבנה או יכול להיות מובן בכמה אופנים לא מעידה על כך שהטקסט הוא חסר משמעות או בלתי ניתן להבנה. "שכן אם הסימנים 'שרירותיים', הרי שלא ייתכן שמשמעותם קבועה" האם ההנחה ששתיים ועד שתיים שווה ארבע אינה שרירותית? האם בגלל שהמילה "ירוק" נבחרה באופן שרירותי לייצג צבע מסויים המשמעות שלה אינה קבועה? מה מיוחד במילים "שתיים" ו"ארבע"? "אנחנו יודעים שמשמעות הסימן "חור" אינה זהה לזו של "קור" לא משום ששתי המילים מעוגנות בעולם הממשי או קשורות אליו בדרך כלשהי אלא פשוט משום שהן נראות ונשמעות באופן שונה. במילים אחרות, ה"סימנים" הם שרירותיים, ומשמעותם מועברת באמצעות שיטה מקובלת על המשתמשים בהם" מצטער לאכזב אותך או את דה-סוסיר אבל אני נתקלתי באופן אישי גם בקור וגם בחור בעולם הממשי. "עולה על הדעת שהסגנון המייגע של דרידה נובע מתוך המודעות לכל הבעייתיות הזאת, והוא מבטא בהתפתלויותיו איזשהו ניסיון שווא תמידי להיחלץ מהמלכודת" לי נראה שהסגנון המייגע שלו הוא ניסיון להדגים שטקסט יכול להיות חסר משמעות כלל. מעניין למה הוא טרח בכלל להעלות את הגיגיו על הכתב אם הטקסט נידון ל"קריסה מראש" |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |