|
מה שאתה מדבר עליו איננו קופות שירות מהיר, אלא קופות למספר נמוך של פריטים. הבעיה היא שקיים מיתאם טוב למדי בין אלו שקונים מספר מצומצם של פריטים לבין אלו שנוטים לשלם בכסף מזומן. לא אלו ששולפים שטר של 50 ש"ח ומחכים לעודף (גם אלו מהווים בעיה, כי לקופאית אף פעם אין די עודף) אלא אלו שמונים את מעותיהם, ומחפשים בנבכי הארנק אחרי עוד מטבע של 10 אג' (ולא מוצאים, לבסוף הם שולפים שטר, אולגה מבקשת מנטשה לפרוט לה, הלקוח עומד ומונה את שלל המטבעות שקיבל עודף, לוודא שלא רימו אותו. כמובן שכן רימו. הוא פונה בתלונה לקופאית. הקופאית מצביעה על כל מטבע בנפרד, מוסיפה את ערכו לערך הקניה, ומגיעה לערך השטר. בכל זאת לא רימו אותו).
___ אגב, זה כמובן מזכיר את הבדיחה (החיפאית) על הבחור שניצב בתור מול הקופה עליה כתוב "עד ארבעה פריטים" עם עגלה עמוסת כל טוב. "היי, סטודנט, תעבור לקופה אחרת" אומרת לו הקופאית. "מניין לך שאני סטודנט?" שואל הבחור. "טוב, זה ברור," עונה הקופאית, "או שאתה לומד באוניברסיטה, ולא יודע לספור, או שבטכניון, ולא יודע לקרוא."
|
|