אני חמוטל, אמא של ארנון

שנה אחרי...

מירה	יום א', 10/10/2004, 0:51

כמו שקורה בד"כ, הגעתי אל כתבתך ואל שפע התגובות די במקרה. מתחברת מהבטים רבים: גם אישית (אם לילדה "רגילה" שנולדה באותה שנה ולאחרונה התגייסה),גם מקצועית. מחוברת למקום מיוחד בגליל העליון שבו פתחנו לפני שנה בית, דיור בקהילה לאנשים מיוחדים,בעלי פיגור ונכויות נוספות,מאד פגועים. ובחדשים הקרובים נעבור אל בית הקבע. כל יום מחפשים עוד דרכים וכל שבוע מביא התרגשויות טובות. לצד הכאב יש הרבה תקווה והמון אהבה במקום הזה שלנו. אשמח אם תיצרי קשר.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות