|
||||
|
||||
שמונה שעות עבודה ביום, נניח 20 ימי עבודה בחודש (יש לי תחושה שמדובר על הערכה נמוכה למדי עבור עובד בוול-מארט למשל). מדובר על תוספת של 160 עד 320 דולר לחודש, 720 עד 1440 שקלים. אם נסתכל על שנה שלמה, מדובר על תוספת של כמעט אלפיים עד ארבעת-אלפים דולר לאנשים שמשתכרים עשרת-אלפים דולר לשנה. למעשה, ההעלאה שמדובר עליה במקרה גמור היא של 36%, אחוז אחד יותר מההעלאה שדורש עמיר פרץ בשכר המינימום בישראל, זו שאמורה למוטט את המשק לפי משרד האוצר, התעשיינים, ו"ראשי המשק". אז בו נסכים שבישראל אין בעיית עוני חמורה כמו בארה"ב, ושלא כל מה שטוב להם טוב גם לנו. נתחיל ב 10%, ונראה. זו הרי אסטרטגיה שהאוצר אוהב לאמץ בכל הנוגע להורדת מיסי חברות, הקלות בהשתתפות מעסיקים בביטוח לאומי, והורדת מיסים לעשירון העליון. באשר לשיוכם של הארבעה לזרם הקרוי נאו-קיינסיאני (אם כי זהו זרם אשר לכל היותר מושפע מרעיונותיו של קיינס, סולו ידוע גם בביקורת שלו על הכשלים התאורטיים של "התאורייה הכללית.."), אני מניח שאתה צודק - לפחות לגבי סמואלסון וסולו אני יודע זאת. כמובן, אין בזאת בכדי לשנות את העובדה שמדובר בכמה מהאנשים המוערכים ביותר מהמיינסטרים של מקצוע הכלכלה, אשר הושפעו מאדם אשר נחשב לאחד הכלכלנים החשובים ביותר במאה העשרים. |
|
||||
|
||||
אחד הכלכלנים החשובים ביותר במאה העשרים? מה, אפילו יותר מאיין ראנד? |
|
||||
|
||||
אתה צודק ואני טועה. קראתי את הנתונים לא נכון. הכוונה הייתה לשכר לשעה ואני חשבתי שזו כל התוספת. באמת משהו לא הסתדר לי והתעלמתי. התנגדותי לשכר מינימום ידועה ואין צורך להכנס לסיבוב שני של דיון בנושא. נקודה מעניינת היא מחקר שמצאתי באתר ה-NCPA (אחד מארגוני החקר הבודדים שלא נקנו עדיין על ידי מיקרוסופט. :-() העוסק בשכר מינימום ומעלה טענות מעניינות ביחס למצב בארה"ב: א. רק חלק זעום (3.7 אחוז) מבעלי השכר השעתי מקבלים שכר מינימום ורובם אינם עניים. רוב משתכרי שכר מינימום הם בני נוער ורק 1.2 אחוז ממקבלי שכר מינימום הם ראשי משפחות. במלים אחרות, הקהל הרלוונטי (זה שמצבו אמור להשתפר בעקבות ההעלאה) מונה קצת יותר מאלפית מכלל מקבלי שכר מינימום (בארה"ב, 58 אלף מתוך 4.7 מליון). ב. בניגוד לתפישה המקובלת, רוב מקבלי שכר המינימום אינם חד-הוריות. אלו מונות (ומונים) רק 6.5 אחוז מכלל מקבלי שכר מינימום. ג. רוב העניים לא יושפעו משינוי בשכר מינימום מהסיבה הפשוטה שהם לא עובדים כלל. בארה"ב, 60 אחוז מהמוגדרים עניים (הכנסה של פחות מ-50 אלף שקל לערך לשנה) אינם עובדים כלל, 9.2 אחוז בלבד עובדים במשרה מלאה. ד. אבטלת בני-עשרה, שהם עיקר העובדים בשכר מינימום, נמצאה גדלה ביחס ישיר להעלאתו. ואם לסכם: בארצות-הברית, העלאת שכר המינימום אינה משפיעה על מצבם של העניים משום שרובם אינם עובדים כלל ומתוך המיעוט שכן עובד רק אחוז אפסי עובד בשכר מינימום. למטרה המוצהרת לגרום לאנשים לחזור לעבוד ולהפסיק להתקיים מדמי רווחה אין שום סיכוי להשיג את יעדה, כיוון שאין קשר בין שכר המינימום לקהל היעד שעליו העלאתו אמורה להשפיע. המאמר גם מפרט ארבעה מקרים שונים בארצות-הברית שבהם העלאת שכר המינימום עודדה או החריפה שפל כלכלי והעלתה את האבטלה, אבל זה כבר דיון אחר. המאמר נמצא כאן: http://www.ncpa.org/studies/s190/s190.html לגבי ההערכה או אי ההערה לניאו-קיינסיאניים: מבחינתי אין לדבר חשיבות (וכפי שראית, אני נמנע מאיזכור "חשיבותו" של חוקר כסוג של אישוש לתקפות דבריו). דברים צריכים להשפט על פניהם. הדבר היחיד שהיה צריך לאזכר הוא עובדת היותם ניאו-קיינסיאנים, כיוון שהיא משליכה על האופן שבו מובנות דיעותיהם, לפחות במידת מה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא כמה אנשים עובדים כיום בשכר מינימום, אלא כמה אנשים עובדים כיום בשכר שהוא נמוך משכר המינימום החדש המוצע - שהוא, כאמור, גבוה ב-36% משכר המינימום הנוכחי. זה כמו שתביא נתונים שרק 2% מהעובדים בארץ מקבלים שכר מינימום, ותתעלם מכך שעוד 10 אחוז מקבלים שכר מינימום פלוס 100 ש"ח לחודש... |
|
||||
|
||||
בסך הכל רציתי להפנות את תשומת הלב לנתון הפיקנטי שלפיו רק אלפית מקהל היעד – זה שעבורו נועדה ההעלאה – ידוע כרלוונטי. לבד מזאת, בשכר מינימום, כפי שמובהר בהמשך המאמר, הכוונה למי שמרוויח (דאז) חמישה דולרים לשעה או פחות, כשההעלאה המוצעת (דאז) הייתה ל-5.15 דולר, כך שסביר להניח שאין אוכלוסיית ענק של עובדים ש"נלכדה" במרווח 15 הסנט הללו והנתונים, לפיכך, רלוונטיים פחות או יותר לכל העובדים בשכר המקורב לשכר המינימום. לעצם העניין – ושוב, אינני רוצה להכנס לדיון על שכר מינימום כן או לא – ניתן לתמוכה איך מוכנים אנשים לשקול מדיניות שרוב החוקרים סבורים שהיא גורמת נזק דווקא במקום בו היא באה לתקן. אפילו קרוגר, אחד משלושת החוקרים שעליהם מבוססת הטענה המחודשת שהעלאת שכר המינימום אינה גורמת נזק (השניים האחרים הם כץ וקארד) אומר במפורש: "אני רוצה להדגיש שאין לפרש את הערותי כתמיכה בעמדה שהעלאת שכר המינימום היא מדיניות ציבורית שקולה." 1 אני משוכנע לחלוטין שאדם כמו גיל לדרמן, שהכריז מספר פעמים על תמיכתו במדיניות שקולה ובדוקה לא היה תומך במדיניות ציבורית לא שקולה שכזו. אני משוכנע שרבים אחרים הפוסלים, דרך משל, את גישת השוק החופשי כי "אף פעם לא ניסו את זה" יירתעו מאוד מחלוקה המונית של תרופה למחלה שרוב מכריע של המחקרים והחוקרים סבורים כי השפעתה שווה לזו של פלאסיבו במקרה הטוב או מגבירה את הסיכוי להתקפי לב במקרה הרע. 1 ר' http://www.ncpa.org/studies/s190/s190note.html#21 |
|
||||
|
||||
לא מצאתי את ההערה שהפנית אליה, אלא רק רפרנס למאמר של קרוגר. |
|
||||
|
||||
סליחה, המאמר נמצא בהפנייה הקודמת שלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |