|
||||
|
||||
השאלה המקורית שלך הייתה באם יש להמשיך לתהות מה רוצים הערבים מישראל, ואם צריך להגדיר מטרות ללא קשר לשאלה זו. תשובתי המפורשת היתה שההיסטוריה מראה שכל ההיתהוות הציונית נבעה ממניעים אגואיסטים מובהקים, והמצב באירופה במאה ה 19 היה קטליזטור אך לא מקור ההנעה הציונית. קל וחומר שבשעה זו ישראל יכולה להתוות מטרות לעצמה ללא נסיון להכנס לראשם של הערבים. שים לב שאני מדבר ראשית כל על עצם הנחיצות בעצם העליה על מסלול חשיבה לטווח ארוך. מה זאת אומרת העדר איומים. אני מניח שזאת הייתה פליטת מקלדת, אלא אם אינך מתייחס לעולם סביבך ברצינות. הקביעה שלך "היום לא ברור מי האויב ומהן הסכנות שאליהן צריך להתכונן" תמוה בעיני במקרה הטוב ומיתממת במיקרה הרע. העדר אידאולוגיה - מה עוד חדש. אינני מדבר על אידאולוגיה אלא על ריאל-פוליטיק בנושא השטחים. מה ישראל רוצה לעשות בהן, מה הדרך להגשמת רצונה זה, ומה יחסי עלות/תועלת (כך). אני בהחטל מסכים איתך על הצורך בראיה לטווח ארוך, על הצורך החיוני בהטוויה של ...רעיונות גדולים נראה לי קצת בומבסטי מדי, אז אולי הצורך בדרך שתבטיח באופן מסוים התקדמות חברתית תוך בטחון מדיני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |