בתשובה לצבי, 07/10/04 0:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בישראל, לא מזמן, אולי לפני חודש, מימנה קוקה קולה "פסטיבל מוזיקה" ענק תחת השם "כפר המוזיקה", בחוף ניצנים. בכדי להכנס לאחת ההופעות היה עליך לאסוף מספר מסוים של פקקי קולה, 15 אם אני לא טועה- לא הייתה אפשרות לרכוש את הכרטיסים בכסף, אם אתה רוצה לצפות בקונצרט עליך לשתות קולה. במקרה עברתי ליד ניצנים בשבוע בו התקיים "הפסטיבל". מולי ראיתי שלטי ענק של קוקה קולה. השלטים היו קרובים מאוד לכביש ותחמו את ה"פסטיבל". לכאורה הכל בסדר והילדים שאספו פקקים נהנו, אף אחד לא יצא מופסד, הכל פשוט נפלא, אבל למעשה הילדים קנו קולה יותר מכפי שהם צורכים בד"כ, וחמור מכך, הם מקשרים את המותג קוקה קולה עם מוזיקה". לפני כמעט שלושה חודשים, אבל לא משנה. ולצורך העניין - בישראל של היום, להשיג 15 פקקים/לשוניות פחיות של קוקה-קולה זה דבר פשוט לחלוטין. אתה אפילו לא צריך לשתות במיוחד, רק לפקוח עיניים אל עבר פחיות של אחרים. לא צריך לחפש אסונות תרבותיים-כלכליים איפה שהם לא. יש מספיק ממשיים כאלו. פסטיבלים הנערכים תחת חסות חברות כלכליות הם לא דבר נדיר, ובעיני, גם לא דבר בעייתי במיוחד. לא כל עוד הם אלטרנטיבה נוספת ולא היחידה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צבי לא טען שזה אסון, אבל בכל מקרה: לא מפריע לך אפילו קצת שלא היתה אפשרות לרכוש את הכרטיסים בכסף? המאמץ שנדרש להשגת הכרטיס אינו רלוונטי; בין אם מדובר בשתיית מאות פחיות קולה או רק בהצהרה בפני מוכר הכרטיסים בקופה ש"קוקה קולה זה המשקה האהוב עליי", מדובר בדרישה להזדהות מזויפת עם המותג, גם אם בצורה פסיבית, דרך הפרסומות והשלטים במופע, מהם קשה לברוח, וזאת בכדי -לצרוך אומנות-. את באמת שלמה עם זה לחלוטין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרציונל הוא שצריך לאפשר לאומן למכור את המוזיקה שלו (הרכוש שלו) באיזו צורה שהוא רוצה. השאלה היא האם האפשרות שילדים יחשבו שיש קשר בין קולה ומוסיקה מספיק חמורה על מנת למנוע מהאומן להתפרנס כרצונו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אתה מציג את זה כאילו כל העניין הוא יוזמה של האמנים שהופיעו בניצנים. לדעתי מדובר ביוזמה של קוקה קולה, לא? אני באמת לא בקיא, אבל אם האמנים קיבלו הצעה שלא ניתן לסרב לה, במיוחד במצב כיום, אני כמובן לא מאשים אותם. מכיוון שקוקה קולה היא חברה חזקה, היא מסוגלת להציע הצעות כאלו וליצור מופעים, תהליכים ותופעות כאלו, ועליה יוצא כעסי. אם קוקה קולה רוצה להיות "פטרונית של המוזיקה בישראל", אז שתממן את המופע ותפרסם בו, אבל שלא תמנע ממי שלא רוצה לקנות את מוצריה מלצפות בו! שנית, לא הצעתי למנוע את כל העניין. בסך הכל הבעתי את סלידתי העמוקה. אני סולד מתופעות רבות אחרות שקשורות לפרסום. בדומה לשיתוף הבלתי חוקי של מוזיקה באינטרנט, מדובר בתופעה שברור לי שלא ניתן לעצרה, ונותר לי רק להאנח. (מובן שניתן, למשל, להגביל, לאסור, את כניסת המפרסמים למוסדות ציבוריים, כפי שהדגמתי לעיל וכפי שאלון התלמיד מדווח מתחת. אבל מובן לי שזה לא יפחית בהרבה את רמת שטיפת המוח אליה נחשפים הנערים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבתור אומן הייתי שמח מאוד לקבל ''הצעה שאי אפשר לסרב לה'' (במובן החיובי כמובן, לא בסגנון ''אם אתה אוהב את פיקות הברך שלך, תופיע בניצנים''). למעשה כנראה שדי הייתי שונא אותך (לא אותך ספציפית) אם היית מונע ממני לקבל את הבוכטות שמגיעות לי ביושר תמורת המוסיקה שלי (אמא תמיד אמרה שאני מוכשר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש היום כבר צורה אחרת של ''פטרונות מוזיקלית'', שלא מכריחה את הצופים בהופעות לקנות את מוצרי החברה. הכוונה כמובן לחסות שניתנת למועדונים מסוג ''היינקן הבימה קלאב''. אומנם מוכרים שם רק בירה מסוג אחד, אבל אתה לא חייב להזמין בירה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |