בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 06/10/04 8:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נעבור לנושאים כלכליים שהם טעונים פחות: קח למשל את השביתה האחרונה בתגובה להלנת השכר ברשויות. לא יודע מה איתך, אבל אני תמכתי בה. האם השביתה היא דבר "טוב"? מה יקרה אם כל המשק ישבות בכל פעם שלעובד קבלן ברעננה ילינו את השכר לחצי שנה? בוודאי שעדיף היה שהשכר לא יולן ושהמשק לא יושבת ובכך יימנע הנזק למשק ולעובדים גם יחד. ה"אוצר" או "המשק" לא עוסק רק בהלנת שכר של עובדים. הוא גם עוסק בעוד הרבה דברים חשובים אחרים, שנפגעו מהשביתה הזו (נתניהו הרי התראיין ל"הארץ" מכינוס קרן המטבע והתלונן על עד כמה השביתה הזו פוגעת בתדמית ישראל כמדינה טובה להשקעות). מה עושים? איך מתמודדים עם מציאות שהיא לא ציווי קאנטיאני? לי נראה שלהילחם עבור מי שנעשה לו עוול זו התחלה לא רעה, ולתיקון העולם כולו נמשיך כשיהיה לנו זמן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מטריד, אבל מה זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תגובה שהמציא השכ"ג ( אני מקווה שאתה יודע מי זה), שאומרת בקירוב- "אוף, עד שאני בא ומנסח רעיון בצורה שנונה ( לדעתי) ומבריקה, בא מגיב אחר, ועושה את זה יותר טוב ויותר מוקדם. הלוואי ויכולתי ולחזור אחורה בזמן, ולבטל את התגובה שכתבתי או למצער לשלוח וירוס מזיק למחשבו של המגיב השני". נכון שזה נראה הרבה יותר אלגנטי בצורה המקוצרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה איתך, אבל אני חשבתי שהשביתה הזו הייתה דבר איום ונורא, אפילו אם התירוץ לה היה יותר ממוצדק, ולכן לא נגיע להסכמה בדוגמא הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגיטימי לחשוב שהיא היתה דבר איום ונורא, אבל מדוע חשבת כך? משום ש"אם כולם היו עושים כך כל הזמן המדינה היתה קורסת", או מסיבות פרקטיות אחרות הקשורות לדעתך על יחסי עובד-מעביד והרשויות המקומיות וכדומה? בכל אופן, אני אנסה להסביר בצורה שאולי נשמעת פחות מתחמקת. לקאנט מן הסתם לא תהיה בעיה עם אדם כמו עומר אשר אומר "יש לסרב להשתתף בגוף שעוסק בדיכוי". אם באמת כולם ינהגו כך, לא יהיה דיכוי בעולם. אבל מה, אתה חושש כמובן ש"הערבים" לא יסכימו להשתתף במשחק, ואומר בצדק שאם צה"ל יתפרק על מנת שלא ידכא עוד עם אחר, יום אחר כך יתקיפו את ישראל ארצות ערב ויכסחו לנו את הצורה. מה אז? אז, אני אענה לך, נקים את צה"ל מחדש תחת קונספט מקורי - צבא -ההגנה- לישראל. ואין סרבן דיכוי שלא יישא נשק. איך נקים אותו ככה פתאום בתוך יום וחצי? כמו שסגרנו אותו בהבל פה. בתאוריה. ומה אם לא מדובר על התקפה רבתי ממנה הגיוני שכולנו ננסה להתגונן בכל כוחנו אלא על המשך פיצוצי אוטובוסים אשר יכריחו אותנו לבצע סיכולים ממוקדים בגבן של ילדות בנות שלוש-עשרה? אז זהו, שאנשים כמו עומר (ולמען האמת גם אני לא רחוק ממנו בדעותיו) מאמינים באמת ובתמים שללא הכיבוש הישראלי הטרור יפחת עד לרמה מינימלית, משום שהערבים אינם חיות דו-רגליות אלא אנשים כמוני וכמוך שרוצים לחיות. איך אני יודע? פגשתי כמה, ולא ראיתי זנב וקרניים. אם אדם חושב שהכיבוש הוא המקור לטרור, תשובתו היא שלאחר סיום הכיבוש לא יתפוצצו אוטובוסים. אפשר להתווכח על זה עד מחר, אבל הסרבנות איננה עמדה מוסרית מופרכת עבור מי שמחזיק בדעה שכזו. במציאות, עומר צודק ויש חשיבות לגורם הזמן. צה"ל לא יתפרק מחר. אם יהיו יותר ויותר אנשים שיסרבו לקחת חלק במשטר הדיכוי הישראלי, ואם הבחירה של הממסד הישראלי תהיה בין המשך קיומו של צה"ל לבין המשך הכיבוש, מה שיתפרק יהיה הכיבוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך באופן עקרוני (וראה גם תגובתי לראובן) אבל רוב האקסיומות שלנו שונות לחלוטין. אני למשל לא חושב שהערבים הם חיות דו רגליות, אבל כן חושב שללא הכיבוש הישראלי, תמשיך להיות אצלם קבוצה קיצונית שתוביל אותם להמשך המלחמה. אנחנו יכולים להתחיל עכשיו דיון מכאן ועד להודעה חדשה על האקסיומות הללו, אבל אני חושב שהן נטחנו מספיק על ידי אחרים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם אדם חושב שהכיבוש הוא המקור לטרור, תשובתו היא שלאחר סיום הכיבוש לא יתפוצצו אוטובוסים". שורש הבעיה הוא שרובם הגדול של אלו שחושבים שקיים כיבוש, שאותו צריך לסיים, ושהוא מהווה את המקור לטרור, מדברים על כיבוש שהתחיל ב-1948 (למעשה ב-1917 לפי האמנה הפלסטינאית). השמאל הציוני הישראלי הוא אולי הקבוצה האידיאולוגית השלמה היחידה שמדברת על כיבוש של 1967. הפלסטינים אינם שותפים לראיה זאת של המצב, וכמוהם גם מדינות ערב, רובם הגדול של המוסלמים בעולם, ורובו הגדול של השמאל האירופי. אם אתה רוצה לסיים את ה'כיבוש' באופן שיפתור את הבעיה כפי שמציג אותה מי שמדבר על אותו כיבוש כמקור הטרור, עליך לפרק את מדינת ישראל. אחרת, אתה פועל באופן שבכלל לא קשור לפתרון הבעיה, ומבצע דבר שאינו קשור אליה. אפשר להתווכח האם מבחינה פרקטית זה ישפר את מצבך או ירע אותו, אבל זה לא יפתור את הבעיה וגם אין לזה קשר אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה חוזרת הבחנתי שלא עניתי לתגובה אחרת שלך אלי ברוח דומה, ואני חושש שתשובתי לשתי תגובותיך הינה קצרה, ומן הסתם לא ממש תניח את דעתך: הגבתי באשר לסבירות של עמדה התומכת בסרבנות, ולביסוס המוסרי שלה. ניסיתי להסביר שאם מתבססים על עמדות מוצא מסוימות (הכיבוש הישראלי כגורם העיקרי לטרור), אין זו עמדה בלתי הגיונית כלל וכלל, והטיעונים מסוג "מה היה קורה אם כולם היו מתנהגים כך" אינם רלוונטיים. לא התכוונתי להיכנס לדיון על עמדות המוצא עצמן, ואני מצטער אם הבנת אחרת. הדיונים הללו נוטים להיות חסרי תועלת ומעגליים אף יותר מדיונים בנושאי "שוק חופשי כן או לא (נמק ופרט דעתך)", ואני לא מעוניין להתחיל אחד כזה כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון החביב הזה הוא האש שבוערת גם בעורקי המתנגדים לפינוי. מרוב נסיונות לכופף את הדמוקרטיה לכאן או לכאן, עייפות החומר עלולה לשלוח את כולנו בדרכה של קולומביה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |