 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבנקים – סוחרי העבדים החדשים כדי להמחיש את המספרים הדמיוניים של רווחי הבנקים אפשר לנסות ולכמת אותם במונחים יומיומיים המוכרים לכולנו. בסך רווחי הבנקים ניתן לקנות כשמונה מאות אלף יחידות מחשב - כמעט לכל ילד, לספק קצבת זקנה שנתית לכשני מיליון זקנים, כמיליון שלוש מאות אלף ארוחות חמות לתלמידים ואפשר גם להעסיק למעלה מ-60 אלף עובדים במשך שנה בשכר מינימום ובתנאי העסקה הוגנים. מעטים יודעים כי לצד רווחי העתק שצוברים הבעלים ובעלי המניות, מעסיקים הבנקים "עובדים שקופים" רבים - עובדי קבלן ועובדי כוח אדם שלמרות שהם עובדים בבנק, הבנק אינו רואה עצמו כמעסיקם והם אינם זוכים להגנת ועד העובדים. זכותם של תאגידים בנקאיים להרוויח כסף. עם זאת, בישראל מדובר בקבוצה קטנה של משפחות חזקות ובממשלה המחזיקות המשק בצוואר. ובכדי להגדיל את רווחיהן, מפטרות עובדים מאוגדים באמתלה של "רה ארגון" ו"התייעלות" ולאחר זמן קצר מאוד קולטות עובדים בלתי מאוגדים או בז'רגון הישראלי "עובדי חברות כוח אדם" ו"עובדי הקבלן". בתהליך הזזת הפיונים המפריעים למיקסום הרווח, הם מחליפים כוח אדם מיומן שמקבל שכר ותנאי עבודה הוגנים, בכוח אדם מיומן זול ולא מאוגד. את עולמם של עובדי הקבלן אני מכיר היטב. למעלה מ- 6 שנים הייתי במקום הנמוך ביותר בעולם - מפעלי כימיקלים לישראל בים המלח. עבדתי במציאות בה עובדי קבלן נאלצים לעבוד בתנאים קשים של חום, שרב, מליחות, מחנק, רעש והמולה ובתמורה הם מקבלים פרוטות וכבודם האנושי והמקצועי נרמס. משפחת עופר, שהינה בעלת השליטה בחברה לישראל, לרבות כי"ל ושרק לאחרונה הציגה שיאי רווח חדשים, מהווה, באופן שאינו מפתיע, אחד מגורמי השליטה בבנק המזרחי. זה המקום בו נפגשים עובדי חברות כ"א והקבלן של הבנקים עם "עובדי הקבלן" המיוזעים של מפעלי ים המלח. לאן שלא נביט המשפחות הן אותן משפחות. כמה אתם הבנקאים צריכים להרוויח מאתנו? פעם ראשונה פטרתם עצמכם מאחריות לתנאי העסקתנו ואתם מתעלמים מכך שפעמים רבות אין אנו מקבלים ולו שכר מינימום, בודאי לא תשלום עבור שעות נוספות, דמי מחלה, פיצויי פיטורין ועוד זכויות יסוד המעוגנות בחוק. פעם שנייה כשמשכורתנו מופקדות בבנקים שלכם ואתם גובים מאיתנו עמלות מופקעות על כל פעולה, ופעם שלישית על האשראי שאתם מעמידים לחובתנו. אתם הבנקאים מרוויחים הרבה מאוד על "עובד הקבלן". אתם הבנקאים ניחנתם בתאבון רב ובלתי נדלה. מחר כשאתם נכנסים למשרדיכם המפוארים בבנק כדאי שתראו אותם. את עובדי חברות כוח האדם והקבלן המועסקים כטלרים את עובדי הניקיון ואת השומרים. וזכרו כי למרות שלחלקם ריהוט ההיי-טקי וסמלי סטאטוס המשדרים כוח ושררה, הם חוזרים הביתה עניים בכיס ובנפש. כמוהם גם "עובדי הקבלן" וחברות כוח האדם במפעלי ים המלח, במוסדות הממשלה ובמגזר הפרטי המהווים למעלה מ- 6% מכלל המועסקים במשק הישראלי, אחוז גבוה פי 3 מהמקובל בעולם המערבי. האחריות לעוניים ולרמיסת כבודם של עובדים אלה אינה של "כוח עליון" אלא של בעלי המניות ומנהלי החברות המרוויחים הן עתק ושל המדינה המאפשרת ומעודדת מצב זה. בימיה האפלים של ארה"ב גם "הכותנה" הלבנה דמעה בצבע אדום מעבודה שחורה. ג'קי אדרי - עובד קבלן לשעבר דימונה |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |