בתשובה לאדי מלכא מור, 09/09/04 20:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרפלקס המותנה של מערכות השילטון שלנו, לא מעט "בזכות" אזרחים אומרי-אמן מהמרכז הפוליטי התשוש - הוא להזיל ריר לנוכח כל השתלחות של השב"כ באזרח זה או אחר, בין אם הוא בא מהימין ובין אם הוא בא מהשמאל. מקומֵם ומחליא לראות כיצד משמשים עד עצם ימינו אלה "תקנות ההגנה לשעת חירום", שאינן אלא חוקי שילטון הכיבוש האנגלי בפלשתינא א"י, בהם השתמש הכובש הזר כנגד אותה "ההגנה" וכנגד אחיותיה המחתרתיות, "אצ"ל" ו-"לח"י". אם יש למדינה חשדות מבוססים שטלי פחימה עברה עבירות פליליות - תגיש נא כתב אישום מסודר, תעמיד אותה למשפט ותאפשר לה להתגונן בדרך המקובלת, גם אם באיחור רב ורע, לאחר שרוב העיתונות והמון רב של שופטי ומשפטני רחוב כבר עשה בה לינץ' מילולי, שחייב לעורר בחילה עזה, לא רק בקרב השופטים המקצועיים - אלא בקרב כל שוחרי כבוד האדם וחירותו. מעצר מינהלי מזכיר לנו רפובליקות בננות דרום אמריקאיות, ואוי לנו אם הן מתחילות לשמש נר לרגלינו. צר, צר מאוד שאפילו נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן, המוכר כשופט ליברלי, נסחף בנחשול הלינץ' הציבורי ודחה את עִרעורה של טלי פחימה על המעצר המינהלי. לשימחתנו, ישראל היא מזה 56 שנה מדינה הנחשבת לחברה במשפחת הדמוקרטיות המתקדמות, והיותנו אוסף של מחתרות ואירגונים צבאיים שונים - הוא נחלת ההסטוריה ההולכת ומתרחקת, וכך הוא חייב להישאר, גם אם, לצערנו, ולא פעם לאסוננו, אנו חייבים להתאפק ולנהוג כמדינה מתוקנת, מול אירגוני טרור משולחי כל רסן, למיניהם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |