בתשובה לגיל לדרמן, 02/10/04 21:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, לא הסברתי למה אני מתכוון. התעשייה הכבדה והחקלאות עברו מן העולם הראשון (והועברו לעולם השלישי). רוב התעשייה כיום היא תעשייה עתירת ידע. הסקטור השירותי - טלמרקטינג, עו''ד, וכו'- הינו רווחי לציבור ומצוין לתל''ג כטי הוא מגלגל כספים, אך ישנו תחום שירותי אחר, אליו התכוונתי, שהוא בעיקרו רווחתי- קופ''ח, רווחה, ביה''ס- ולכן תקציביו מקוצצים ונפתחים, למען התחרות המקודשת, מוסדות פרטיים, שהופכים גם תחומים אלמנטריים אלו לתחומים בהם מתרחשת תחרות. האזרח הקטן ישלם בגדול. עבודות הייצור עוברות למדינות נחשלות כמו תאילנד ואינדונזיה, עוברות לידי קבלן מקומי שמנהיג במפעלים משמעת סמי צבאית ומשלם לעובדים סכומי רעב עלובים. הדברים נעשים רחוק מעיניו של הצרכן וגם במקרה זה, כאשר מישהו ''מלשין'' על ארגון בינלאומי ומדווח למערב כיצד מבוצעת עבודתו שם, דובר הארגון מוסר שהעובדים שם הם עובדי קבלן ולארגון עצמו אין קשר לתנאי העסקתם, כלומר מסיר מעל הארגון את האחריות. בשנים האחרונות ארגוני זכויות אדם גרמו למבוכה ולהפסדים בקרב ארגוני על שכאלו וחייבו אותם לשקיפות מסוימת. העבודה מעבר לים התאפשרה עקב חוזים בינלאומיים אשר נכתבים בישיבותיו של ארגון הסחר העולמי. המפסידים הגדולים של החוזים הללו הן המדינות החלשות וכן אנשי מעמד הבניים והמעמדות הנמוכים במדינות המפותחות. העבודה יוצאת החוצה, מתרחשת בריחת משרות, רוב המשאבים, שנחסכים בזכות מיקור החוץ, מופנים לבניית המותג באמצעות פרסום, השקת אירועי תרבות ומתן חסות. הצרכן קונה את המוצר ביותר כסף, אין פיקוח על עלות המוצר. הצרכן משלם עבור שם, אידיאה שעומדת מאחורי נעלי ספורט. אך לא בזה העניין, העניין הוא בכך שהדמוקרטיה נכשלה, שתהליכי הגלובליזציה הקפיטליסטים כבר קורים, שאין לנו דרך לעצור אותם, שהכלכלה אינה הומנית ולמעשה יוצרת מעין פדיאוליזם מזן חדש, שמדינות הלאום שכחו את יעודן וכאשר אינן מגינות על האזרח הן יכולות פשוט להתקפל. השיטה הכלכלית הנוכחית היא אסון, הקפיטליזם הינה שיטה כלכלית גרועה, שאולי מטיבה עם מדינות מסוימות אך לא עם האזרחים שלהם. הפער המעמדי בין השכבות השונות לא רוצה להצתמצם, החינוך מופרט ומוכן שגופים, שלא מתעניינים בחינוך, יממנו אותו, עובדי חברות כוח אדם וכן עובדי קבלן מנוצלים וחסרי הגנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה הרגילה של משכורות רעב במדינות המתפתחות חוזרת על עצמה פעם אחר פעם, וכל פעם מפספסת את הנקודה. אם ננתח את הטענה היא בנויה על הנחות היסוד הבאות: - אין לאנשים יכולת בחירה בעבודה במפעל והם משועבדים אליו על ידי משטר צבאי. - כיון שמשכורת מנימום במדינת ישראל שווה לבערך 3 דולר, משכורת נמוכה ממנה ב1-2 דולר איננה מאפשרת קיום ונקראת משכורת רעב. (- מפעלים בין לאומיים לא תורמים לפיתוח הכלכלי במדינות האלו) ומצירוף טענות אלו עולה כתב אישום נגד המערכת הבין לאומית. כדי להפיל את כתב האישום נפיל את שני הטענות. - כדי למדוד את יכולת הבחירה של אנשים כדאי למדוד במדד היעיל ביותר- הרגליים שלהם. אנשים שלא נוח להם במקום מגוריהם, מרימים את הרגליים, והולכים. דוגמא טובה לכך היא ישראל. למרות כל הדיבורים על ציוניות וחלוציות התקיימה במקביל לעלייה המתמדת לארץ גם ירידה מתמדת, מהעליה השניה, ולאורך כל תקופת ההתיישבות והקמת המדינה. היתה תקופה אחת שבה הפסיקה הירידה, והיא תקופת הסכמי השלום 1993-2000, לתשומת לב הימניים שבינינו. עכשיו פרצה מלחמה והירידה חזרה, כפי שמעידות כל הפרסומות בדוא"ל שלי. גם בימינו אנשים הולכים, הם עוברים מצפון אפריקה לאירופה, מרוסיה לישראל, ומהעולם כולו לארה"ב. אולם זהו רק פן אחד של הגירה. פן נוסף הוא ההגירה מהכפר לעיר. תהליך האורבנזיציה שעד לפני מאה שנה הקיף את העולם המערבי התרחב כיום לעולם כולו. וגם כאן הסיבה היא דומה, לאנשים אין עבודה בכפרים והם הולכים למצוא אותה בערים. הם מוצאים אותה באותם בתי חרושת בין לאומיים. הם גם מקבלים משכורות גבוהות יותר מהבן דוד שלהם בכפר. להם בבית יש טלויזיה הוא צריך להסתכל בטלויזיה הכללית של הכפר. אם לא היה שווה להם לעבוד באותם בתי חרושת, הם היו מרימים את הרגליים ונעלמים מהאיזור. הם לא, בכיוון ההפוך, הם מרימים את הרגליים ומגיעים לעבודה מידי יום. כנראה זה שווה להם. - הנחה שנייה משכורת מקומית במדינות המפותחות איננה מאפשרת יכולת קיום. גם הנחה הזאת מופרכת. היא אולי לא מאפשרת יכולת קיום בישראל, אולם יחסית ליכולת קיום של אנשים באזור, זאת משכורת מכובדת מאד. צריך תמיד לזכור כי את ההשוואה בין המשכורות צריך לעשות מול המשכורות המקומיות ולא מול המשכורות בארצות המפותחות. גם כמות שעות העבודה היא עניין יחסי. בעולם המערבי הורגלנו בעשרות השנים האחרונות לזמן עבודה מוגבל. זו ראייה מאד מוגבלת של היכולת האנושית. בתחילת המהפכה התעשייתית אנשים גם במערב עבדו שעות מרובות בהרבה ושרדו אותם. כיום אנחנו מפונקים ולא מאמינים שהאדם יכול לעבוד כל כך קשה אולם "שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך". ואולי החיסרון של חוקי תאונות עבודה ופנסיה הוא הבעייתי כאן מבחינה מוסרית? האם המערב צריך לכוף על המדינות המתפתחות את החוקים האלו? כאן נכנס הגורם של "נהמא דכיסופא" (לחם של בושה). אנשים מעדיפים לאכול את לחמם בעקבות פועלם ולא לקבל אותו בחינם מאנשים אחרים. לדעתי, אנשים יעדיפו להשיג את החוקים האלו בעצמם ולא מתוך פרטנליזים של מדינות המערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא הבא את נתוני הירידה מהארץ. כדי שנוכל לעשות קורלציה עם העובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה ''עולים או מהגרים''. ניסתי למצוא אותו, אך העליתי חרס בידי. ניסתי להסתייע בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגם כאן ידי לא העלתה ארוכה. אולי אתה תצליח במקום שאני נחלתי מפלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשנת 2001 יצאו לחו"ל 27,000 תושבים שלא חזרו עד סוף 2003. 4.3 לכל 1000 תושבים - שיעור גבוה מזה שנרשם בין השנים 1996-2000 (בין 3.4 ל-3.7 ל-1000). שיעורי התושבים ששהו בחו"ל מעל שנה גבוהים במיוחד בקרב גברים בני 20-24 (8.1 ל-1000). בשנת 2001 חזרו לארץ 7,800 תושבים לאחר שהות בחו"ל של יותר משנה. שיעור זה של 1.2 ל-1000 תושבים יציב מאז 1997". (מתוך "מבחר נתונים מהשנתון הסטטיסטי לישראל מס' 55" - http://www.cbs.gov.il/hodaot2004/01_04_246.htm את הלוח הרלוונטי ניתן למצוא כאן: http://www1.cbs.gov.il/shnaton55/st04_09.pdf כמו כן ניתן לעיין גם בלוח הבא, שמציג את הנתונים עבור סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 (מתוך השנתון הסטטיסטי של 96 - המוקדם ביותר שיש באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים אני רואה שהיתה עלייה בהגירה ב 2001, לא מפתיע מיוחד בהתחשב במלחמה שנפלה עלינו. לעומת זאת, לפי הלוח נראה שבשנים 90-92 היה שיעור הגירה נמוך דווקא בתקופת שמיר. מסקנה ברורה כשמש - לא השלום ותקוות השלום הם אלו שמשפיעים על אנשים אלא המצב הבטחוני. מצב בטחוני רעוע נוצר בעקבות אוסלו. העובדה שהרוצחים נצרו את נשקם (יחסית) עד לקבלת שטחים נכבדים של יהודה ושומרון במסגרת הסכם ווי לא אמורה לבלבל אותנו לגבי העובדות. אילו התקוות היו העניין הרי שהייתי מצפה לגל הגירה ב 96-99, דבר שלא היה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין איך אתה מצליח להסיק מסקנות אודות תקופת אוסלו, כשזהו פרק הזמן היחיד שלגביו *אין* לנו נתונים... ב-96-99 הייתה הגירה נמוכה (יחסית) מישראל החוצה. לא שזה משנה, כי אלו דווקא היו שנות ממשלת נתניהו, שלא התאפיינה ביותר מדי תקוות לשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, תודה רבה על הנתונים. שנית, אני פשוט הנחתי שהמאמר לא משקר מראש ועד סוף, ואכן היתה הגירה נמוכה מ 1990 עד 2000. אני מכיר משפחה אחת שירדה מהארץ בעקבות מלחמת אוסלו. הם לא התאכזבו מהסיכוי לשלום. מה כן היה איני יודע, אני רק יודע שהוא עבד בקבלנות זעירה עם פועלים ערבים. משהאופציה הזאת ירדה מהפרק הוא ניסה לעבוד עם יהודים, רעיון די מופרך כידוע. כנראה שהוא מצא אופציה טובה יותר בחו"ל ונסע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהיו משפחות שירדו מהארץ. תמיד יש - וזה גם מופיע בנתונים. אפילו מארה''ב אנשים מהגרים למדינות אחרות. השאלה היא כמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשיש עלייה בהגירה השאלה היא למה יש עלייה בהגירה. התשובה שניסיתי לרמוז אליה 1 היא שהסיבות הן אישיות כלכליות כתוצאה ממצב כלכלי או בטחוני, ולא כתוצאה מתקוות חסרות שחר למזרח תיכון חדש 2. 1 אבל אין בידי להוכיחה 2 תאוריה שלא רק שלא ניתן להוכיחה, ניתן בקלות להפריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל מה שהמדינות המכונות "מדינות הצפון" היו עושות זה לספק למדינות העולם השלישי עבודה בשכר שהוא נמוך עבור מדינה מודרנית אולם גבוה עבור המדינה המתפתחת אני לא חושב שהיה מי שרואה בכך דבר רע. בדר"כ מי שמדבר על היחסים הבעייתיים בין מדינות הצפון והדרום מזכיר גם את גלגול החוב הדורסני של קרן המטבע העולמית, את הרפורמות המבניות אשר מבטלות מכסי מגן ופותחות את המשקים לייבוא במחירי היצף (מה שמכחיד את יכולת הקיום של חקלאים, ועוזר מאוד לרצונם החופשי למצוא פרנסה בערים), ומכריחות מדינות עניות לקצץ בהוצאות בריאות וחינוך כחלק מטרוף נאו-ליברלי (לקצץ בהוצאות ציבוריות על חינוך במדינה שבה ילדים בקושי זוכים לשנתיים של חינוך יסודי! העיקר שמאפשרים להם לעבוד תמורת שני דולר ליום במקום דולר ליום. וואלה. איזו תרומה נהדרת). על סבסוד ברמה אבסורדית (פרות בבריטניה מסובסדות בכל יום ביותר ממה שמרוויח איכר הודי) אשר בצרוף לאיסור על הסיבסוד במדינות הדרום מביא לכך שהודו מייבאת לפתע חלב מבריטניה, את ההוצאה במרמה של נכסים לאומיים כגון קרקעות ומחצבים וזכיונות תמורת שיחוד האליטה השלטת, פגיעה בלתי נסבלת באיכות הסביבה, ועוד לא מעט נושאים שתוכל לקרוא עליהם באתר החביב עליך אודות אנטי-גלובליזציה. אז לא צריך אולי להאחז בכל תאוריית קונספירציה על אבקת חלב, אבל לרדד את הבעיות הסבוכות הללו כמו שעשית כאן מעקר אותן לחלוטין מהקשרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השיטה הכלכלית הנוכחית היא אסון, הקפיטליזם הינה שיטה כלכלית גרועה" מכיר טובה יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, קפיטליזם מרוסן ע''י המדינה לטובת רוב העובדים ולא לטובת בעלי ההון או לטובת כמה איגודי עובדים חזקים ומונופוליסטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר פרט ותאר את השיטה המדוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר טובה יותר ''קפיטליזים עם בלמים חברתיים'' בלמים חברתיים יאפשרו לקפיטליזים לשרוד בעולם כלכלי תוך שמירה על החברה שהיא המנוע לקפיטליזים. ''בלמים חברתיים'' זה צו השעה ליציבות חברתית כלכלית |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |