|
||||
|
||||
אבינו התנ''כי התמקח עם אלוהים על עשרה צדיקים שאם יימצאו בסדום, ראויה העיר להינצל מהחרבה. צריך תמיד לזכור כאשר באים חשבון עם ''האוכלוסיות החלשות'' על הצבעתן, שבכל זאת, גם בישוביהן, היו קצת יותר מעשרה אנשים שלא הצביעו ליכוד, וגם בהם פוגעת המדיניות הכלכלית, ואם סדום היתה ראויה להינצל לו נמצאו בה כמה צדיקים, אז גם האוכלוסיות החלשות ראויות ליחס קצת יותר מורכב משמחה לאיד. |
|
||||
|
||||
זאת לא שמחה לאיד. זה גלגול האשמה מכתיפיו השחוחות של המעמד הבינוני אל האחראים האמיתיים למצב: השכבות החלשות ששנאתם לערבים חשובה להם יותר מרווחתם האישית. רציתם "בגין לשלטון"? שרתם "אריק מלך ישראל"? בניתם את המפלגה המושחתת ביותר בתולדות המדינה שעניינה העיקרי הוא בחלוקת ג'ובים לאנשי שלומה? בבקשה, תיהנו. (שאלה נבזית במקצת: אם למר אדרי היה מוצע מושב במרכז הליכוד, אתם חושבים שהוא היה דוחה אותו?) |
|
||||
|
||||
למה לשאול את הקוראים תשאל אותי ותקבל תשובה ישירה. אין שום הון בעולם שיגרום לי לשבת היום במרכז הליכוד גם אם אגיע לפת לחם ובפרט לאור פרצופה של ''הליכוד''. האם אתה מעלה בדעתך שהמקור לצרות של ''עובדי הקבלן'' ושלי היא מפלגת הליכוד ואני אשב אתם כתף אל כתף, אין סיכויי. |
|
||||
|
||||
לכשלון במקרה זה אבות רבים, גם אם כולם מתכחשים לו (וכאן אפילו ידו של הביטוח הלאומי תקצר מלהושיע). ש''ס הואשמה במפורש בטיפוח הנחשלות בקרב קהל היעד שלה כדי לשמר את כוחה הפוליטי. אצל הליכוד זה נעשה בצורה הרבה יותר מורכבת והרבה פחות בוטה ולכן גם פחות קל להפנות את האצבע. |
|
||||
|
||||
המעמד הבינוני, שהצביע לשינוי עם מר "אין רעב בישראל" והאחרים, מה הוא צריך להרגיש מזה שהוא שלח לכנסת מפלגה שהפכה לשותפתו המלאה של מי שבגלגול קודם הוגדר ע"י החוגים הליברליים בישראל כ"סכנה למדינה"? אני חושב שיש לא מעט אנשים במעמד הזה (בשום פנים לא אתדרדר להכללות שמכלילים כאן) ששנאתם למעמד של השכבות החלשות חשוב להם אף יותר מהשובע שהתכנית הכלכלית אמורה להעניק להם, והם ימשיכו עם השנאה הזאת כל הדרך אל הפיטורים ממפעל ההייטק שיסגר. רציתם "טומי בשלטון"? רציתם "מדינה נקיה יותר" (מלכלוך ברחובות, משחיתות פוליטית1 ומחלשים שלראות אותם מעכיר לכם את שלוות הנפש)? בבקשה, תיהנו. כולנו בני אדם, והשנאה שמעבירה על דעתה וגורמת לדפיקת כלל הציבור, איננה נחלת השכבות החלשות בלבד. 1 אני מתאפק שלא לצעוק: פ-ריצ-קי! פ-ריצ-קי!) |
|
||||
|
||||
לא כל תגובת מראה היא רלוונטית. במקרה הזה, למשל, במקום ליצור פרודיה יצרת פארסה. |
|
||||
|
||||
לא פארסה, כי אם אמת כואבת. |
|
||||
|
||||
שמחה לאיד? כמו ששם צחקנו לא בכינו שנים... _______ (מאיר אריאל, כמובן) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |