|
||||
|
||||
אתה יודע, אחד המהלכים הקשים ביותר מבחינה מחשבתית הוא ההבחנה בין שלילה לדחייה, או אם תרצה - בין אינדיבידואליזם לנונ-קונפורמיזם. כל אלטרנטיבה לתרבות שטחית המקדשת את המראה החיצוני, לוקה בניסיון בדלני מסוים לדחות את החיצוניות בהבליטה את הפנימיות. הפנימיות היא אמנם דבר עמוק ומופלא שלא ניתן להמעיט עליו בתשבוחות. אך באמירה 'היה אתה' חבויה הסכנה לומר 'היה אתה ואל תקשיב להם הרדודים', או במילים אחרות - 'מצאת חברה - עכשיו אפשר לגדל כרס'. העניינים לא כ"כ פשוטים, ואני, לצערי, מדבר מניסיון מר. צריך לתת לבחירת-לבך לאהוב אותך, ולא רק כידיד נפש. איך עושים את זה? את זה צריך לשאול מישהו אחר. הממם... |
|
||||
|
||||
I fail to see the relevance, sorry.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |