בתשובה להאייל האלמוני, 01/10/04 7:08
רק אחרי ההתנתקות 249957
דב אנשלוביץ • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 1/10/2004, 8:32
יש חמושים ברמאלה וכמעט בכל ישוב בגדה, אך אין הם מסתובבים שם בגלוי ולאורך זמן, כמו בתמונות שמשודרות אלינו מעזה. מציאות השליטה בשטח שונה לחלוטין, ואין שום מקום להשוואה. כדי להגיע לרמת שליטה כמו בגדה דרוש מבצע חומת מגן 2. והדבר הזה נדחה בממשלה. הרי לשם כך הבאתי את הקישור.
והמקור שלי מבצע בעצמו סיורים כאלה, ולפעמים הסיור הזה הוא כלי רכב אחד בלבד ובו ארבעה חיילים כולל הנהג, ואני מניח שאין לו שום בעיה עם המציאות בשטח.
ידעתי מראש שלשכנע לא אוכל, ומצדי אני מסיים בכך את חילופי הדברים.
ומה התוכנית הגדולה? 250007
עוד אייל • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 1/10/2004, 17:15
אני מניח שכתבת את זה בעבר, אבל אני בכל זאת שואל(כי למצוא את זה בשלל התגובות יהיה קשה).

דעתך היא שצריך לעשות חומת מגן 2 בעזה ושאחריה המצב בעזה יהיה רגוע יותר, נניח שזה נכון.

כלומר נניח שרמת הפיגועים נשמרת ברמה של נניח 30 נרצחים ישראלים בשנה (בניגוד ל200 היום), המבוצעים ע"י אלו שהכח הרב לא שיכנע אותם, מה עושים אז? כלומר, מה יהיה הסטטוס של הערבים שאינם אזרחי ישראל בעזה?

האם אתה מקבל מצב כזה של חזרה לימי טרום הסכם אוסלו, ורמת פיגועים "סבילה" כמצב שיכול להימשך לאורך שנים?
ומה התוכנית הגדולה? 250027
דב אנשלוביץ • בתשובה לעוד אייל יום ו', 1/10/2004, 20:24
אם הקריטריון ל"קבלת המצב" הוא מספר הקורבנות בלבד, הרי 30 קורבנות בשנה זה מספר סביר בהחלט. אנו חיים עם כ 650 הרוגים בשנה בתאונות דרכים, ובכל זאת איש לא מדבר על פתרונות פלא להורדת המספר הזה לאפס, כמו נניח איסור על נסיעה לחלוטין, אלא מדברים על מאמץ ממושך בכל מיני כיוונים כדי להפחית את המספר הזה, כי אנו מעדיפים את היתרון שיש לנו באופציה לנסוע, למרות שהדבר הזה גובה קורבנות. כך זה לא רק אצלנו אלא בכל מקום.
אבל, כמובן, כל הצגת השאלה בצורה כזאת אינה נכונה. כיבוש עזה בנקודת הזמן הנוכחית לא אמור לפתור את כל הבעיות שלנו בחיים (גם את בעית הקורבנות בתאונות דרכים הוא לא בא לפתור), אלא מדובר בצעד התגוננות הכרחי שאנו יכולים לדחות אותו, אבל (מאחר ששיטת ההרתעה שאני מציע נפסלת אצלנו על הסף), בסופו של דבר הוא יגיע.
כאשר החלה האינתיפאדה הנוכחית בתקופת ברק, ההרגשה באוויר הייתה שהפלשתינים מבקשים להשיג איזה הישג מקומי, ושהאלימות תסתיים אחרי שיקבלו איזו עצם נוספת תוך ימים ספורים. אני יכול למצוא עבורך (אם תתעקש) דברים שכתבתי אז באייל, שבהם טענתי שמדובר בתחילת מערכה שתימשך שנים, ושהחזרה לערים הפלשתיניות תבוא בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, וזכיתי להתנפלות כללית על דבריי אלה. וכמו שהתהליך ההכרחי הזה עבר על ערי הגדה כך הוא חייב לעבור גם בעזה בגלל בעיית ירי הרקטות שהלכה והחמירה, ותמשיך להחמיר אם לא נפעל כך עד שלא נוכל לעמוד בכך. (תוך כדי כתיבת הדברים אני שומע את השר לפיד מציע להילחם בבעייה ע"י מיגון הבתים בשדרות. לא ייאמן איזה שטויות יכולות להיאמר ע"י שר בישראל. שני הילדים שנהרגו שחקו בחוץ על המדרכה. האם היה צריך לאסור עליהם לשחק, ולסגור אותם כל שעות היממה בתוך המבנים המוגנים של לפיד ? שיחזיק את הנכדים שלו במבנים מוגנים. תאר לעצמך שמקסיקו מרעישה ערי גבול בארצות הברית וארצות הברית נלחמת בבעיה ע"י מיגון הבתים בערי הספר שלה . . .)

המצב המדיני שבו נמצא את עצמנו בעוד עשר או עשרים שנה, הוא סוגיה אחרת לגמרי, תלוי הרבה בבחירה שלנו ובנחישות שלנו, ובהתפתחויות שקשה לחזות, ואת זה הרבה יותר קשה לתאר היום.
בתחילת המאה העשרים, כידוע, רוב האוכלוסיה באזור הייתה ערבית, ויהודים כמעט לא היו. המצב הזה התהפך באזורים נרחבים , אבל כשהכל התחיל איש לא היה יכול לנבא מה בדיוק יהיה ובודאי לא להבטיח.
אבל בגדול הדעה שלי היא שכיוון שהמדינות הערביות מחזיקות במזרח התיכון שטחים רקים רחבי ידיים ואילו אנו חיים באחת המדינות הצפופות בעולם, הערבים תושבי המקום צריכים למצוא את מקומם בסופו של דבר בתוך השטחים הנרחבים האלה.
ומה התוכנית הגדולה? 250038
גיל לדרמן • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 1/10/2004, 22:01
הערת אגב: לטנגו דרושים שניים. במיוחד הדבר רלוונטי לגבי תחזיות מלפני ארבע שנים על מה רוצים הפלסתינים להשיג וכמה זמן יימשך העימות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות