בתשובה לאסף שרעבי, 29/09/04 0:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין שום ויכוח לשמו בין מפלגת שינוי לחרדים, מדובר בשנאה תהומית של צד אחד כלפי השני, מתוך בורות בערכיו החרדיים ומתוך סטריאוטיפים תקשורתיים מגמתיים של אנטי כל דבר של ריח יהדות (לא ציונית) נודף ממנו. איפה ראית דו-שיח ביניהם? בכנסת? ברחוב החרדי או החילוני? בשיחות שבטור לבנק או למכולת? בחייך. אתה מתכוון אולי לשיח חירשים. שאינו לא שיח ולא בתיך. רק שנאה יוקדת של "הנאורים" כלפי "החשוכים". לידיעתך, החברה החרדית אינה מכירה במונח "לאומנות", "לאומיות" או איך שקוראים לזה. לדידה המונח על כל משמעויותיו אינו אלא מוקצה מחמת מיאוס. מומלץ לך לסמוך בעניין זה על איש תקשורת חרדית. ומכאן ש: 1. החרדים אינם קשורים למדינה, לא מבחינה תקציבית (הם יכולים בקלות לוותר על הפרוטות לנייר טאולט) ובוודאי שלא מבחינה רעיונית (הם אינם לאומנים, גם אם בסקרי דעת הקהל הנבוכים, הם חלק ממה שמכונה "הימין". בהקשר זה, קראתי פעם מאמר מקצועי ב"הארץ" שטוען שהסיבה היחידה שיש "מתנחלים חרדים", מקורה במצבם הסוציואקונומי וכלל לא אידיאולוגי. מצד אידיאולוגיה, כולנו היינו מעדיפים את ירושלים או בני ברק על פני ישובים מסוכנים שרוח הרבנים אינה נוחה מהם). 2. שינוי לא חידדה או הניבה את ההשתלבות של החרדים בישראל. היא רק עצרה ותקעה מקלות בגלגליה, מבודע ובמוצהר. אין כל שיח בין שינוי הגזענית לבין החרדים. מעולם לא היה ולעולם לא יהיה, ולא בגלל החרדים, אלא בגלל ששינוי חרתה על דגלה את ערס השנאה והקיטוב המדמם, בעודה רוקדת על דמם של החרדים הישרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי לא לסמוך על איש תקשורת חרדי, במיוחד כזה שהוא אידיאולוג. אני גם לא רוצה לשמוע לרבנים, ובאופן כללי אני לא מעוניין לשמוע תוכחה אידיאולוגית. מה שכן אני מעוניין לעשות זה לבחון את החיים הרגילים, התגובות השכיחות לאירועים שגרתיים ולא שגרתיים. בקווים כלליים הכיוון הוא ברור. אני יכול לתת לך דוגמא המסבירה את הפער ביני ובינך. כשאתה תדרש להסביר לחייזר על הברכה לפני אכילת פרי, אתה תתאר את האדם אוחז בפרי, ומברך ''ברוך אתה ה' בורא פרי העץ''. ואני אגיד שמדובר במלמול כמה מילים, מעין גרעפס, שהאומר אותו לא ממש חושב עליו אלא ''יורה'' אותו בצורה אוטומטית. שנינו, כמובן, צודקים. רק שאתה מאתר את החיים מזווית אחת, ואני מהזווית השניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה חביבי, אבל למציאות חיה ונושמת יש זווית אחת: או ש-X נכון או ש-Y נכון. לא יכולה להיות אמת משקפת המציאות שסותרת את עצמה מיניה וביה. או שהחרדים משתלבים או שלא. ובכלל, חבל שאתה בוחר להיתפס לסמנטיקה במקום להגיב לגופו של עניין. או שטענותי נכונות או שטענותיך. אין מצב של "כשרות פרווה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא הגבתי לגופו של עניין כי הסמנטיקה היא הבסיס לדיון. לדוגמא, מה שאני קורא שיח זה לא מה שאתה קורא שיח. בנוסף, יש גם הבדל בין לאומיות ללאומנות וצריך לדעת אותו. אני גם לא מסכים עם הקביעות שלך בנוגע לתקציב ובנוגע להשקפה רעיונית. אני מדבר בשפה של איש מדעי החברה, ואתה מדבר בשפה של תאולוג. אין בסיס לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חבל שכאיש מדעי החברה (!) היושב במגדלי השן - אינך מסוגל לרדת לעם (תרתי משמע*). --------------- * 1. תסביר את עצמך, למה אתה מתכוון בלאומיות וכו'. 2. תרד קצת לעם, לציבור החרדי ותחייה בקרבו כמוני למעלה מעשר וחצי. אולי אז, תיטיב להוציא פירות נכונים יותר במסגרת האקדמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בעם אומרים על אנשים כמוך: יאללה יאללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואילו אצלנו אומרים: יאללה ביי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? מה היה כל-כך לא נכון במה שהוא אמר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |