בתשובה לדב אנשלוביץ, 30/09/04 20:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קרא נא את אשר כתבתי. כתבתי שתגובה "כירורגית" (לפי לשון מכבסת צהל) היא התגובה המתאימה כאן, ושברור שזה מה שצהל מנסה. כולנו רואים שזה לא מצליח. כתבתי שרק מי ששולט בשטח יכול לעצור את ההפגזות. אם לא תהיה לישראל ברירה היא תאלץ להכנס שוב, אבל התקווה היא שיתבסס בעזה שלטון מספיק חזק אשר יהיה לו אינטרס להשיג יציבות. תזכור שלמפציץ הפשוט קשה יותר לחשוב זני צעדים קדימה. שלטון מסודר יכול להבין שבלי סדר ויציבות הוא לא ישאר. האם יש לאזרחי עזה שאתה נראה כה שש להפגיזם לאן ללכת? נראה לי שלתושבי שדרות דווקא מותר לעקור מהאיזור ואילו לתושבי עזה אסור. הנימוקים של המחבלים המתאבדים היו דומים לנימוקים שאתה מביא: הטלת אחריות קולקטיבית למצבם הגרוע על כל אנשי מדינת ישראל. לא חשבתי שאתה רוצה לרדת לרמה שלהם. מה שעובר על אזרחי שדרות הוא כאין וכאפס לעומת מה שכבר עעובר על תושבי עזה. יש הבדל אחד חשוב: מדינת ישראל היא מדינה מסודרת עם מוסדות מסודרים. לעומת זאת מן הצד השני אין כיום גוף אחד מייצג. אין כיום אף איש יחיד שאיתו ניתן להגיע להסכם לגבי הפסקת הפגזת שדרות. לכן באופן מעשי הדרישה שלך היא כיום בלתי־אפשרית. צריך קודם שתהיה הנהגה מסודרת שתוכל להטיל את מרותה על הנערים שולחי הקסאמים. או לחילופין אפשר להתייאש מהסיכוי הזה ולהחליט שעדיף להכניס את צהלפנימה מחדש. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |